עת"מ 22929-02-16 בית בלב בע"מ נ' עירית נשר

1.בפני בקשה למחיקה על הסף.

2.העותרת, חברה המחזיקה בתחומה של המשיבה "בית אבות גריאטרי סיעודי/בית חולים גריאטרי סיעודי" (להלן: "הנכס"), הגישה נגד המשיבה עתירה מינהלית בגין חיובה לשלם למשיבה ארנונה לשנת 2016 בסכום של 1,235,305.8 ₪.

3.סכום החיוב בגין הנכס נקבע על ידי המשיבה על פי סיווג "משרדים, שירותים ומסחר" בעוד שלטענת העותרת יש למסות את הנכס על פי תעריף "מגורים". לחילופין ביקשה העותרת לקבוע כי התעריף בו חוייב הנכס אינו סביר באופן קיצוני ויש להורות למשיבה לקבוע סיווג מיוחד לנכסים מסוגו של הנכס, בתעריף מופחית.

4.בכתב התשובה לעתירה, ובבקשה שהגישה באותו מועד, ביקשה המשיבה לדחות את העתירה על הסף , מאחר והעותרת לא מיצתה את הליכי ההשגה על החיוב, כפי שנקבע בחוק (העותרת אכן הגישה השגה, אך לאחר מכן ביקשה למחוק את הערר).

5.העותרת הגישה תגובה לבקשת המשיבה וטענה כי טענותיה הינן טענות משפטיות, והן אינן נמצאות בסמכות ועדת הערר אלא בסמכות בלעדית של בית משפט לעניינים מינהליים.

6.לאחר דיון במעמד הצדדים, בו הומלץ לצדדים להאריך את מועד הגשת הערר הגישה העותרת הודעה לענין הסמכות וטענה כי שינוי הסיווג הינה "סוגיה משפטית מורכבת" מאחר ומדובר בקשישים השוהים בנכס בשל מצבם הבריאותי לתקופה ממושכת, ללא הגבלה בזמן, ולפיכך יש לחייב את הנכס תחת סיווג מגורים – טענה שהיא לא רק טכנית/עובדתית אלא סוגיה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הספציפי של הצדדים ועוסקת "בשאלת חוקיות" הסיווג. העותרת היפנתה לפסק דינו של כבוד השופט אליהו בכר בעת"מ 55495-05-15 דניה סיבוב בע"מ נ. עירית בת-ים (31.5.16) ( להלן: "פס"ד סיבוס") שקבע כי שאלת עצם חוקיות הטלת הארנונה הינה שאלה משפטית שראוי כי תתברר בבית המשפט.

העותרת טענה גם כי העתירה משלבת טענות מינהליות המצויות בתחום הסמכות הבלעדי של בית המשפט ובנוסף, כי היא טענה גם לאפליה- טענה שאינה בסמכות ועדת הערר – באופן שאין להפריד וליצור 2 ערכאות שידונו בטענותיה.

7.העותרת טענה כי למען הזהירות היא גם הגישה ערר על החיוב.

8.המשיבה הגישה תגובה קצרה בה טענה כי היא מסכימה להאריך את המועד להגשת הערר, וחזרה וטענה כי על העותרת למצות את הליכי ההשגה בפני ועדת הערר.