עת"מ 22526-06-16 רן נ' האגף לרישוי כלי יריה

1.ביום 9/6/2016 הוגשה עתירה ע"י העותר ובו התבקש בית המשפט להורות למשיב להחזיר לעותר את האקדח והרישיונות שנלקחו ונשללו ממנו עפ"י החלטת המשיב מיום 21/10/2015. להלן: "ההחלטה").

2.בתגובה מקדמית לעתירה שהגיש המשיב נטען כי, עיקר העיכוב נבע עקב אי המצאת מסמך שהעותר נדרש להמציא, להוכחת עמידתו בתבחין "מגורים בישוב זכאי" שלא הומצא.

3.עוד טען המשיב בתגובה, כי מיד עם קבלת העתירה והעברתה לעורכת הדין אביסרור, היא פנתה ביום 20/7/16 לב"כ העותר, והסבה תשומת ליבו שעל פניו, כל שנדרש העותר להמציא: " אישור הרשות המוניציפאלית בישוב זכאי – יש לרשום את שמה/שמו המלא של החותם על אישור התושבות" (סעיף 14 לתגובה).

4.עוד הוסיף המשיב בתגובתו כי ביום 21/7/2016 המציא העותר אישור מגורים חדש הכולל את שמה המלא של החותמת על אישור התושבות. לפיכך פנתה ב"כ המשיב לב"כ העותר על מנת לייתר את הצורך בהגשת התגובה ובקיום הדיון הקבוע ליום 1/8/2016, ככל שיוענק לעותר כלי ירייה.

5.בעקבות תגובה זו, הוריתי למשיב בהחלטתי מיום 25/7/2016 כי ככל שתתקבל החלטה בבקשה לרשיון, יודיע המשיב על כך, ואשקול אם יהיה מקום לדחות את העתירה ללא דיון, מאחר שהסעד המבוקש יתייתר.

6.ב"כ העותר הגיש ביום 27/7/2016 "התייחסות קצרה לתגובת המשיב" וטען כי, רשיונו של העותר נשלל (פעם שניה) "בצורה שריתותית- שלא לומר בריונית- ושוב ללא שימוע וזאת בנסיבות המגוחכות כמפורט בעתירה" . לטענת העותר השלילה הראשונה נעשתה שלא כדין, ובגין שלילה זו הוגש ערר (על סמך עתירה קודמת שהגיש (40587-11-14) ועל ערר זה הוגשה העתירה דנא. לפיכך "בשל הנימוקים המפורטים בעתירה, עומד העורר איפוא על כך שיפסקו לו הוצאות לדוגמא בגין התנהגותו השערורייתית של המשיב".

7.היום התקבלה הודעת המדינה כי נוכח המסמך החדש שהמציא העותר "ביום 26/7/2016 אושרה בקשת העותר לחידוש כלי יריה, הוענק לעותר אישור (מותנה להמצאת אישור אימון ירי חתום ע"י מטווח מורשה)".

8.בעקבות קבלת הרשיון פנתה ב"כ המשיב לב"כ העותר לקבלת הסכמתו למחיקת העתירה ללא צו להוצאות, אך עו"ד שפטל התנגד, עמד על קיום הדיון ופסיקת ההוצאות לפי סעיף 3 להודעה.

9.משהתקבל הרשיון התייתר הדיון בעתירה.

מכוח סמכותי לפי תקנה 7(2) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000,, אני מורה על מחיקת העתירה, משהפך הסעד המבוקש בה לסעד תיאורטי.

מאידך, ברור מנסיבות העניין, שהעותר סבור שהוא זכאי להוצאות, והמשיב סבור מנגד כי הוא זכאי להוצאות.

לפיכך יגיש כל אחד מהצדדים בתוך 3 ימים סיכום שלא יעלה על עמוד אחד בעניין ההוצאות.

ניתן היום, כ"ה תמוז תשע"ו, 31 יולי 2016, בהעדר הצדדים.