עת"מ 21946-02-10 ארגון נכי צה"ל נ' מדינת ישראל

1.עניינה של העתירה שלפנינו הוראת אגף הנכים של משרד הביטחון (להלן: "המשיב") שמספרה 85.02. העותר טוען כי מן הראוי שתיקבע בטלותה של ההוראה האמורה, ויוחזר לתוקף ההסדר שקדם לה על פי הוראה 85.01.

נושא העתירה  

2.הנושא העומד לדיון בהליך שלפנינו הוא הוראות אגף השיקום 85.01 ו-85.02 שעניינן תגמולי מחיה מיוחדים (להלן ובהתאמה: "הוראה 85.01", "הוראה 85.02" ו-"תג"ם"). הוראה 85.02 מיום 1.1.09 החליפה את הוראה 85.01 מיום 1.1.05, ונועדה לחול "...רק על נכים שפנו בבקשה לתגמולי מחיה מיוחדים עד 31.12.08". היא כוללת, בין השאר, את השינויים הרלוונטיים הבאים:

• ביטול דרגת תג"ם 1 - זכאות לתגמול אשר נקבע בחוק הנכים לגבי נכה נצרך (עד 59% נכות), שניתנה ל"נכה שדרגת נכותו המוכרת עקב 'החמרה' הינה בגובה 35% - 49% נכות ונכותו הכוללת אינה פחותה מ-50% נכות, ואשר אין לו הכנסה כדי מחיה, הניסיונות לשקמו לא הצליחו וקיימת אבחנה רפואית שעקב הפגיעה המוכרת אינו מסוגל לעבוד או להשתכר למחייתו".

   

• ביטול דרגת תג"ם 5 – זכאות לתגמול מיוחד המשולם בהתאם למצב המשפחתי שניתנה ל"נכה הזכאי לתגמולים והטבות שדרגת נכותו עד 39%..." אשר "איבד את כושרו להשתכר, אין לו הכנסה כדי מחיה, נעשו ניסיונות לשקמו, ללא הצלחה, וקיימת אבחנה רפואית שהנכה אינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי בגין הנכות המוכרת או אבחנה פסיכוסוציאלית שהנכות המוכרת בשילוב עם רקע מקצועי ונתונים אישיים אינם מאפשרים לו לעבוד או להשתכר למחייתו".

   

• צמצום דרגת תג"ם 6 למקרים של נכים שטרם הגיעו לגיל 50, בעלי דרגות נכות של 20% - 49% שמרביתן פגיעת נפש או פגיעת ראש, כאשר הנכה "איבד את כושרו להשתכר, אין לו הכנסה כדי מחיה, נעשו ניסיונות מוכחים לשקמו, ללא הצלחה, וקיימת אבחנה רפואית שהנכה אינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי בגין הנכות המוכרת". זאת בעוד שלפי ההסדר שבהוראה 85.01 היו זכאים לתגמולים בדרגה 6 נכים מכל סוג בדרגה של 40% -100% או בעלי פגיעת נפש או פגיעת ראש בדרגת נכות עד 39% שאחוזי נכותם בגין הפגיעה האמורה לפחות 10%.

   

• הגדרת הזכאות לתג"ם ברמות 2 ו-6 כנסמכת על אי יכולת לעבוד בעבודה כלשהי מבחינה רפואית, וביטול חלופה לפיה קמה זכאות גם בנסיבות בהן הנכות הרפואית בשילוב עם רקע מקצועי ונתונים אישיים אינם מאפשרים לנכה מציאת עבודה או שיקום.