עת"מ 21564-04-14 קיבוץ דפנה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה מחוז צפון ואח'

1.תחילה הוגשה העתירה כנגד המשיבות 1 ו- 2, ובמסגרתה עתר העותר לבטל את החלטת המשיבה מס' 1 מיום 30/12/13, לפיה החליטה שלא לאשר את תכנית ג'/20659 דגי דפנה אתר בילוי ונופש בחיק הטבע, אשר יזמה והגישה העותרת (להלן: "התכנית"). לחילופין ליתן צו נגד המשיבה מס' 1 המבטל את החלטתה מיום 24/02/14 לפיה החליטה שלא לאשר בקשה לדיון חוזר לפי סעיף 11 ד' לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה – 1965, שהוגשה ע"י שניים מחברי המשיבה מס' 1, ובהתאם להורות לה לקיים דיון חוזר בתכנית.

2.העתירה נקבעה תחילה לדיון מוקדם לפניי ליום 22/06/14, אולם לאור בקשתם של הצדדים והסכמתם, נדחה הדיון ליום 24/06/14.

3.לפני שהתקיים דיון בעתירה, הגיש המשיב 3 תגובה לעתירה מבלי שהיה צד לה או שהייתה החלטה לצרפו, על כן הורתי בהחלטתי מיום 18/06/14 להחזיר את התגובה למשיב 3. כבר באותו יום הגיש המשיב 3 בקשה לצרפו כמשיב נוסף לעתירה, מאחר ובקשה זו הוגשה בסמוך למועד הדיון, קבעתי כי בקשה זו תדון בישיבה שנקבעה כאמור ליום 24/06/14.

4.ביום 24/06/14 התקיים דיון מקדמי בעתירה, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, החלטתי לצרף את המשיב 3 כמשיב לעתירה תוך הדגשה כי צירופו יתייחס אך ורק לעניינים הקשורים לעתירה, ולא ליחסים בין העותרת לבינו. בהמשך הדיון, קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט, על פיה יגישו השלמה לטיעונים ובית המשפט יתן פסק דין על סמך הטיעונים והראיות שהונחו בפניו.

5.ביום 02/10/14 הגישה העותרת בקשה למחיקת העתירה ללא צו להוצאות. העותרת נימקה את בקשתה בכך כי התקיימה פגישה בין נציגי העותרת לנציגי המשיבה מס' 1, על פיה סוכם כי אם העותרת תגיש תכנית שתענה על דרישות המשיבות, ניתן יהיה לאשרה ע"י המשיבות. לכן, מבלי לפגוע בטענותיה ועל מנת לחסוך זמן שיפוטי יקר, ביקשה את מחיקת העתירה.

באותה בקשה צויין, כי המשיבות 1, 2 אינן מתנגדות לבקשה.

6.המשיב 3 בתגובתו הסכים למחיקת העתירה, אולם עמד על פסיקת הוצאות עבורו. המשיב 3 נימק את בקשתו בכך כי העתירה הוגשה ללא כל בסיס, צירופו של המשיב 3 להליך היה נחוץ, הבקשה למחיקת העתירה לא מעלה עובדות חדשות שיש בהם כדי לפטור את העותרת מתשלום הוצאות. המשיב 3 הוסיף כי לשם ניהול ההליך באופן הולם ומקצועי שכר את שירותיו של עו"ד אשר נדרש להגיש מספר כיתבי בי - דין מפורטים, ואף השתתף בדיון שהתקיים בעתירה זו. לגישת המשיב 3 מכלול כל האמור מוביל למסקנה כי יש לפסוק עבורו הוצאות.

7.ב"כ העותרת בתשובתו לתגובה, הפנה להתנהלות המשיב 3 אשר בחר להגיש תגובה לעתירה מבלי שהתיר לו בית המשפט לעשות כך, אף הפנה לתגובה גופה שכל כולה עסקה לטענתו בנזק הכלכלי שעלול להיגרם למשיב 3 אם תאושר התכנית נשוא העתירה. בנוסף הפנה להתנהגות המשיבות 1, 2 אשר הגישו תשובות לעתירה ואף השתתפו בדיון בבית המשפט, וחרף זאת אינן מתנגדות למחיקת העתירה ללא צו להוצאות.

8.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות השונות, הנני מורה על מחיקת העתירה.

באשר לפסיקת הוצאות למשיב 3, אינני רואה כל הצדקה בנסיבות העניין לפסוק למשיב 3 הוצאות וזאת בעיקר לאור הנימוק כי משיב זה לא היה צד בעתירה המקורית, אולם עשה דין לעצמו והגיש תגובה מבלי שבית המשפט התיר לו לעשות זאת. יתירה מזו, המשיבות 1, 2 אשר העתירה המקורית למעשה מופנית כנגד החלטותיהן והתנהלותן, הן אף הגישו תשובות מפורטות לעתירה והשתתפו בדיון, והן אלה אשר וויתרו על הוצאותיהן, כאשר מדובר בגופים ציבוריים וכספי ציבור ולא בכסף פרטי.