ש' נ' עיריית עכו

1. עתירה זו עוסקת בשאלה האם זכאית העותרת לקבל מהמשיבה תעודה המופנית ללשכת רישום המקרקעין לפי ס' 324 לפקודת העיריות [נוסח חדש] המאפשרת העברת הזכויות בטאבו, על אף שלא שלמה את חובותיה לעיריה מאז שנת 2005 ועד לשנת 2016, כולל.

2. עובדות הרקע

2.1 העותרת ילידת 1961 , ומתגוררת ביחד עם בנה בדירת עמידר, ברח' XXX בעכו (להלן "הדירה"). הדירה רשומה על שמה ועל שם בעלה לשעבר.

2.2 העותרת טוענת כי מאז שנת 2006 היא מוכרת כנכה בשיעור של 56% (רפואי) ובאי כושר השתכרות בשיעור של 100%. עובדה זו לא הוכחה במסמכים, אך המשיבה לא חלקה על כך, ובחשבונות העיריה לשנת 2016 מופיעה העותרת כבעלת נכות של 80%, הנחה שזכתה לה גם בשנת 2009. העותרת טוענת כי בשל נכותה היא זכאית להנחה בארנונה. העותרת הצהירה כי היא מתקיימת מקצבת נכות של 2,400 ₪ בחודש ואין לה כל הכנסה אחרת.

2.3 הדירה נרכשה בשנות השמונים על ידי העותרת ובעלה באמצעות הלוואת משכנתא עליה חתומים שניהם. ביום 12.3.95 התגרשו בני הזוג.

2.4 ביום 10.4.02 ניתן תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה להסכם בין בני הזוג כי הדירה בשלמותה תישאר בבעלות העותרת.

2.5 העותרת נושאת בתשלומי המשכנתא של הדירה. התשלום החודשי של המשכנתא עומד על סך של 700 ₪(שוטף + פיגורים). בשל פיגור בתשלומים היא מאוימת על ידי הבנק בפינויה מהדירה. העותרת טוענת כי תנאי הבנק לפריסת חוב המשכנתא שלה, הוא העברת הדירה רק על שמה.

2.6 ביום 10.10.05 קבלה העותרת הפטר מכל חוב בר תביעה, במסגרת הליכי כינוס נכסים.

2.7 המשיבה טענה בתשובתה לעתירה כי עד ליום 3.2.05 היה חוב הארנונה וחוב ביוב ומים עבור הדירה בסך של 134,148 ₪ (חוב שנמחק) , ואילו מיום 3.2.05 ועד לסוף דצמבר 2016 עומד החוב לעירייה (ארנונה, אגרת שמירה, מים וביוב, שיפוץ בניינים, על סך של 62,106 ₪. המשיבה פרטה כי בשנת 2009 קבלה העותרת הנחה בארנונה בשל נכותה, אך בשנים 2010-2016 בוטלה ההנחה מאחר והעותרת לא עמדה בתשלומי הארנונה.

2.8 ביום 27.10.14 הגישה המשיבה תביעה כנגד העותרת בגין חובות היטלי ביוב, ארנונה מים אגרות שמירה ושיפוץ בניינים בסך של 27,857 ₪. תיק זה פעיל בהוצל"פ ומצוי בעיכוב הליכים במסגרת תיקי איחוד של העותרת, לפי החלטה מיום 28.1.15 ,ללמדך – בסוף שנת 2014 עמד חוב העותרת לפי העיריה על סך של כ-28,000 ₪, בעוד שבסוף שנת 2016 הגיע לגרסת המשיבה לסכום הנטען של כ-62,000 ₪. (יותר מכפול).

2.9 בהליך של פנייה לוועדת הנחות של המשיבה, הופחת חובה של העותרת באישור משרד הפנים לסך של 48,409 ₪ . סכום זה כולל כמובן את הסכום שנתבע בהוצאה לפועל, אשר בהחלטת כב' רשם ההוצאה לפועל צורף לתיקי האיחוד של העותרת. העותרת משלמת בתיקי האיחוד סכום חודשי של 300 ₪, ביניהם גם בעבור החוב למשיבה.

3. טענות הצדדים בתמצית

3.1 העותרת טוענת כי סירוב העיריה ליתן לה תעודה ללשכת רישום המקרקעין לפי סעיף 324 לפקודת העיריות [נוסח חדש] אינה סבירה ואינה עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה. לא מדובר בעסקת מכר, אלא בהעברה לפי הסכם גירושין של זכויות בן הזוג במחצית הדירה. אי מתן האישור יכול לגרור לפינויה מהדירה, שכן הבנק הציב תנאי להעברת הזכויות בדירה על שמה, לצורך פריסת תשלומי המשכנתא. עוד נטען כי החוב לעיריה טרם יום 08.11.2009 התיישן, שכן לא ננקטו בגינו הליכי גבייה במהלך 10 השנים האחרונות. בהתאם להנחיית היועמ"ש מס' 7.1002 (פברואר 2012) הרשות אינה רשאית להשתהות בגביית חוב למעלה מ-3 שנים ממועד היווצרותו. התנהלות זו של הרשות אינה עולה בקנה אחד עם חובות הרשות למינהל תקין וחובת תום הלב המוגברת, ומהווה פעולה בלתי סבירה שאין להתירה. העותרת טוענת כי בשל נכותה היא זכאית להנחה בארנונה , והעירייה מסרבת להעניק לה הנחה זו. נטען כי נכון ליום 01.06.2014 עמד אליבא המשיבה החוב על סך 27,857 ₪. נותר לערוך לכן את החישוב לשנים 2014-2016 בהנחה המגיעה. לפיכך, יתרת החוב עומדת על סדר גודל של 5,000 ₪ בלבד .

3.2המשיבה טוענת כי דין העתירה להידחות על הסף בשל איחור/שיהוי בהגשת העתירה בהתאם למועד המותר על פי הדין, ללא כל בקשת ארכה ו/או נימוק המצדיק את האיחור של 28 ימים (בהפחתת ימי פגרת הקיץ וסוכות) ממועד קבלת ההחלטה (06.07.2016). בנוסף יש להורות על דחייה על הסף גם בשל חוסר תום לב והיעדר נקיון שכן העותרת טענה כי לא ננקטו כלפיה הליכי גבייה משך 10 שנים, ובכך הציגה תמונה שאינה מלאה ומדויקת בפני בית המשפט. סירוב העירייה להנפיק תעודה בדבר היעדר חובות בהתאם לתנאיי סעיף 324(א) מהווה החלטה סבירה ובנסיבות העניין אין מקום להתערבות בית המשפט, שכן לא נפל פגם כלשהו במעשה המנהלי. העירייה נקטה בצעדים לגביית חוב העותרת וניהלה הליכי אכיפה רבים לרבות בהוצל"פ, תביעה על סכום קצוב, עיקולים ועוד, ועל כן חוב העותרת לא התיישן. בשנת 2009 ניתנה לעותרת הנחה במס הארנונה בשל מצבה הבריאותי. אך במהלך השנים 2010-2016 בוטלה ההנחה שכן העותרת לא עמדה בתשלומי הארנונה. העותרת אינה יכול לטעון כעת למתן הנחה בתשלום מס הארנונה בשל נכותה, שכן שומות הארנונה הפכו לחלוטות.

דיון והכרעה

4. זכאות העותרת להנחה