עת"מ 2069-07 דלק חברת הדלק נ' מועצה מקומית אזור ואח'
|
עת"מ בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לעניינים מנהליים |
2069-07
9.1.2015 |
|
בפני סגן נשיא: ד"ר עודד מודריק |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
עותרת: דלק חברת הדלק עו"ד שלומית סלע עו"ד י. מיוחס ושות' |
משיבים: 1. מועצה מקומית אזור 2. מנהל הארנונה של מועצה אזורית אזור עו"ד יורם מושקט ושות' |
| פסק דין | |
הנסיבות
העותרת, דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ, מחזיקה במתחם קרקעי ששטחו כארבעה דונם בדרך השבעה 19, אזור, שבו ממוקמים תחנת דלק ומספר עסקים נוספים (כגון מוסך לתיקון תקרים, חנות לאביזרי חשמל, מזנון ועסק למכירת כלי רכב). העותרת מחויבת מדי שנה בשנה בתשלום ארנונה למועצה המקומית אזור (להלן: "המועצה המקומית").
עד שנת 2006 הבחינה המועצה המקומית לצרכי ארנונה בשימושים השונים של המתחם הקרקעי. כשלושה דונם מן המתחם סווגו לצרכי ארנונה כ"קרקע תפוסה"; שטח של 400 מ"ר סווג כ"תחנת דלק"; וכן היו סיווגים נוספים.
בשנת הכספים 2007 נערך שינוי בדרישת תשלומי הארנונה מן העותרת באופן שבסופו של דבר, בד בבד עם הקטנה מסוימת של שטח החיוב, סווג שטח המתחם כולו כ"תחנת דלק". השינוי האמור התרחש בשלבים. הדרישה הסופית התגבשה באמצע שנת הכספים והוחלה לאחור אל ראשית השנה.
עד שנת 1994 כלל צו המסים של המועצה המקומית סיווג של "תחנת דלק" בתעריפים שונים (בלי הגדרה של תוכן הסיווג) וסיווג של "אדמה תפוסה". בשנת 1995 צורפה לצו המסים הגדרה של "תחנת דלק", לאמור: "המבנים כולל שטח הקרקע המשמשת כתחנה לאספקת דלק, לשירותי רחיצה וסיכה ושירותים אחרים לרכב מקורה ושאינו מקורה...". בשנת 1998 שונתה הגדרת "קרקע תפוסה" כך: "קרקע תפוסה – שטח קרקע שמשתמשים בו ומחזיקים אותו שלא ביחד עם הבניין, למעט שטחים המשמשים לחניית מכוניות ותחנות דלק...".
העותרת הגישה ערר לוועדת הערר לעניין השינויים בגודל השטח שאליו מתייחסת דרישת התשלום.
חוקיות ותקינות המרת הסיווגים של המתחם ל"תחנת דלק" הועמדה לבחינה במסגרת עתירה זן.
עיקר טענות העותרת
שאלת חוקיות השינוי בצו המסים שהתחולל בשנת 1995 ובשנת 1998 מגלמת בחובה שלושה ראשי טענה אלה: (1) שינויי הסיווג אינם עולים בקנה אחד עם "חוקי ההקפאה"; (2) היעדר תיחום מרבי מוגדר לחיוב עם הבניין; (3) החלה בלתי חוקית למפרע (אל תחילת שנת הכספים) של דרישת החיוב.
שינויי הסיווג אינם עולים בקנה אחד עם "חוקי ההקפאה"
החל מאמצע שנות ה-80' נחקקו חוקים והותקנו תקנות שנועדו להגביל את יכולתן של הרשויות המקומיות להעלות תעריפי ארנונה לשם כיסוי גירעונותיהן, בין על ידי העלאת תעריפים ישירה, ובין בעקיפין, על ידי שינויי סיווג והגדרות הסיווג (להלן: "חוקי ההקפאה"). השינוי האפשרי היחיד בשיעורי הארנונה (שאינו תלוי בהרשאה של השלטון המרכזי) הוא שינוי סיווג על בסיס שינוי בפועל של השימוש בנכס [סעיף 5(א) לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), תשס"ז-2007]. לא ניתן לעקוף את חוקי ההקפאה באמצעות שינוי שיטת החישוב, שינוי סיווג הנכס או שינוי סיווג בדרך של "הבהרה" מבלי שהתרחש שינוי למעשה בשימוש שנעשה בנכס.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|