עת"מ 2022-10-14 אבו ח'יט נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון

1. העותרת הגישה עתירה מנהלית להורות על בטלות החלטת הוועדה העליונה של משרד הבינוי והשיכון מיום 16.06.2014 בכל הקשור לחוב של העותרת בסך של כ-3,500 ₪ עבור התקופה של ספטמבר 2013 עד נובמבר 2013, ועל המשך זכאותה עובר להפסקת הסיוע.

2. עובדות הרקע

2.1 העותרת אם חד הורית לקטין. בהתאם לנתוניה אצל המשיב היא זכאית לקבלת סיוע בשכר דירה בסך של 1,170 ₪ לחודש.

2.2 העותרת חתמה על הסכם שכירת דירה ברחוב פבזנר 21 בחיפה (להלן: "הדירה בפבזנר") עבור התקופה שבין 25.12.2012 ועד 25.12.2013. שכר הדירה החודשי עמד על סך של 2,000 ₪.

2.3 חקירה של הגורמים הרלוונטים במשרד האכלוס גילתה כי העותרת עזבה את הדירה בפבזנר בחודש ספטמבר 2013 ובדירה התגוררו סטודנטים. צורף דו"ח החקירה מיום 9.10.13.

2.4 העותרת הסבירה כי ביום 01.10.2013 חתמה העותרת על הסכם שכירות חדש עבור דירה ברחוב י.ל. פרץ 15 בחיפה (להלן: "הדירה בפרץ") לתקופה של שנה (01.10.2013-01.10.2014). שכר הדירה החודשי לדירה זו עמד על סך של 1,700 ₪. העותרת הבהירה כי עברה להתגורר בדירה בפרץ רק ביום 8.11.13 שכן הדירה עברה שיפוץ. צורף צילום חוזה שכירות לדירה בפרץ שתאריכי תקופת השכירות בו מתוקנים בכתב יד.

2.5 העותרת נדרשה ביום 17.11.13 להחזיר את כספי הסיוע לתקופה מספטמבר עד נובמבר 2013 (סה"כ עבור 3 חודשים, סכום כולל של 6,512 ₪. ). הודע לעותרת כי המשיב הפסיק את כספי הסיוע לעותרת החל מחודש דצמבר 2013, בשל החוב האמור תוך שהוא מבהיר כי אי תשלום החוב יביא להפסקת מתן הסיוע.

2.6 משלב זה ואילך קבלה ועדת האכלוס העליונה 3 החלטות בעניינה של העותרת :

א. החלטה מיום 30.12.13 בה דחתה הועדה את בקשתה של העותרת לפטור מהחזר כספי הסיוע

ב. החלטה מיום 7.4.14 בה אשרה ועדת האכלוס העליונה פטור מהחזר כספי רק עבור חודש נובמבר 2013 (והשאירה את הדרישה להחזר כספי הסיוע עבור חודשים ספטמבר-אוקטובר 2013).

ג. החלטה מיום 16.6.14 בה קבלה הועדה העליונה את בקשת העותרת מיום 9.4.14 לפריסת החוב וקבעה את התנאים הבאים : עד ליום 16.12.14 ישולם סכום של 699 ₪ המהווה 30% מגובה החוב (שנשא הצמדה), וכן במשך חמשה חודשים יקוזזו 25% מסכום הסיוע והיתרה תקוזז בחודש הששי.

3. טענות הצדדים

3.1 העותרת טענה כי המעבר לדירה בפרץ נעשה על מנת לשלם שכר דירה נמוך יותר. לטענתה עד ליום 24.11.13 התגוררה בדירה בפבזנר ורק אז עברה להתגורר בדירה בפרץ. לטענתה פקחים בקרו ומצאו אותה מתגוררת שם ולכן היא זכאית לסיוע לכל אורך התקופה בה התגוררה שם. העותרת מבקשת להורות על בטלות ההחלטה מיום 16.4.14 (ההחלטה על פריסת התשלומים) אך למעשה יוצאת כנגד ההחלטה להחזר החוב.

3.2 נתבקשה תגובה מקדמית מהמשיב. המשיב טוען כי העתירה נסובה על החלטת ועדת האכלוס העליונה מיום 16.06.2014, הדנה רק בבקשה לפריסת חוב העותרת בסך 2,333 ₪. בעוד שהסעד האופרטיבי המתבקש הינו עצם הדרישה להחזרת החוב של העותרת, ואינו נוגע להחלטה זו. נטען כי העתירה שהוגשה ביום 1.10.14 הוגשה בשיהוי רב לגבי ההחלטה מיום 16.6.14 ובוודאי לגבי ההחלטות מיום 17.11.2013, או 30.12.13 שהינן החלטות חלוטות. עוד טוען המשיב כי העתירה הוגשה בחוסר תום לב, תוך ניצול לרעה של הליכי משפט, חוסר ניקיון כפיים, אי גילוי פרטים. נטען כי לגופו של עניין ההחלטה מיום 16.06.2014 ניתנה בסמכות, בסבירות, בשיקול דעת וללא כל שיקולים זרים. ואין לבית המשפט כל עילה להתערב בהחלטה זו.

4. דיון והכרעה

4.1 אקדים ואציין כי דין העתירה להדחות.

4.2 הסעד המבוקש בעתירה איננו מתייחס לצורת פריסת החוב, אלא למעשה לעצם הקביעה כי על העותרת להחזיר כספי סיוע, ועד שלא ישולם החוב לא תהא זכאית להמשך הסיוע. על פי ממצאי המשיב העותרת לא התגוררה בדירה בפבזנר מאז חודש ספטמבר 2013. טענת העותרת כי עברה להתגורר בדירה בפרץ רק ביום 24.11.13 איננה עקבית. במכתב ששלחה למשיב ביום 12.11.13 ציינה כי עברה לדירה 4 ימים קודם לכן, דהיינו ביום 8.11.13. העותרת צרפה תצהירים של גרושה ושל איש תיקונים אשר הצהירו כי העותרת התגוררה בדירה בפבזנר מסוף שנת 2012 עד סוף שנת 2013. בנוסף לסתירו אלו, בחוזה השכירות שצורף לגבי הדירה בפרץ, יש אי בהירות לגבי תקופת השכירות המצויינת שם. כל אלו, בסתירה לממצאי המשיב כי לא התגוררה בנכס מספטמבר, ובביקור חוקר מיום 9.10.13 נמצא כי איננה מתגוררת במקום מאז ספטמבר ובמקום מתגוררים סטודנטים.