עת"מ 18775-12-14 ג'בארין נ' מדינת ישראל

לפניי בקשה להבהרת פסק הדין שניתן על ידי בתיק זה ביום 22.3.15 (להלן: "פסק הדין"), במסגרתו קבעתי, כי חזקת המסירה, האמורה בסעיף 24(ב), לתקנות, נסתרה לגבי ההודעה, שנשלחה אל המערער מאת לשכת ההוצל"פ, בדבר הטלת הגבלה על רישיון הנהיגה שלו וכן קבעתי, כי החתימה על אישור המסירה שבוצעה על ידי משרד הרישוי היא, ככל הנראה, של אדם אחר ולכן גם מסירה זו איננה מסירה כדין,

בפסק הדין קבעתי עוד, כי בנסיבות העניין יש להחזיר לעותר את רישיון הנהיגה וכי יש ליתן לו שהות, כדי שיוכל לעבור קורס נהיגה נכונה, בו חויב, כדין. אציין, כי בינתיים התברר, כי מאז הגשת העתירה כבר עבר העותר את הקורס.

העותר מבקש כי אבהיר את פסק הדין באופן שאקבע, כי שלילת רישיון הנהיגה, שהוטלה על ידי משרד התחבורה, מתאריך 23.10.14 ועד 8.11.14 מבוטלת וכי יש לדחות את הפסילה שהוטלה על דיי הרשות, כך שתחול מתאריך 9.11.14 ועד 28.11.14 - יום לפני שהמבקש קיבל את רישיון הנהיגה שלו.

ב"כ המשיבה מתנגד להבהרה וטוען, כי מדובר בבקשה שאין בה אלא ניסיון לשנות את קביעתי בפסק הדין, שלא בדרך של הגשת ערעור וכי הקביעות המבוקשות אינן עולות מפסק הדין.

ב"כ המשיבה הוסיף וטען טענות לגבי אשר התברר לאחר הדיון בעתירה ואף צירף מסמכים לתגובתו.

ראשית אומר, כי דרך זו אינה ראויה ויש להצטער על כך שב"כ המשיבה נקט בה. לא היה כל מקום להביא בפניי, דרך זו "ראיות נוספות" ואף אין להן מקום לגופו של עניין.

לגוף הבקשה - עיון בעתירה מעלה שכלל לא התבקשה בה קביעה, כי "יש לדחות את הפסילה שהוטלה על ידי הרשות, כך שתחול מתאריך 9.11.14 ועד 28.11.14" ובוודאי שלא היה מקום לבקשה כזו במסגרת בקשה להבהרת פסק הדין.

כל שהתבקש בעתירה, היה לבטל את שלילת רישיונו של העותר מיום 23.10.14 ובעניין זה דומה שפסק הדין ברור, שהרי נקבע בו, כי העותר סתר את החזקה לפיה ההזמנה לקורס נהיגה מונעת, שנשלחה אל המבקש ביום 27.4.14 (אשר הימנעותו של העותר מלהיענות לה, היא שהביאה לשלילת רישיונו) נמסרה לו. ברי, כי אם נסתרה החזקה שההזמנה לביצוע הקורס הגיעה אל העותר, לא ניתן לשלול רישיונו בשל אי התייצבותו לקורס ולכן אין לשלילה תוקף.

עם זאת, ככל שפסק הדין אינו ברור בנקודה זו, מובהר, כי שלילת רישיון הנהיגה של העותר, בעקבות אי התייצבותו הנ"ל לקורס נהיגה נכונה, מבוטלת.