עת"מ 18775-12-14 ג'בארין נ' מדינת ישראל

1.לפניי עתירה מנהלית, במסגרתה מבקש העותר להורות על ביטול החלטת המשיב לפיה חויב העותר לעבור קורס לנהיגה מונעת. כתנאי לחידוש רישיון הנהיגה שלו.

העותר מחזיק ברישיון נהיגה שתוקפו הרשום הוא עד יום 15.12.2018. ביום 22.4.14 נשלחה אל העותר הזמנה לקורס נהיגה מונעת, לאחר שצבר 12 נקודות, המחייבות זאת.

ההזמנה נשלחה אל העותר בדואר רשום עם אישור מסירה, אולם העותר טוען, כי החתימה על אישור המסירה איננה חתימתו ואיננה חתימת מי מבני משפחתו הגר עימו.

אישור המסירה הוצא מהדואר והתברר בדיון כי החתימה נושא שם אחר (עלא) ולא את שמו של העותר או מי מבני ביתו. כן הגיש העותר בקשות שהוגשו על ידו ללשכת ההוצל"פ, הנושאות את חתימתו, השונה, במובהק, מהחתימה על אישור המסירה.

העותר טוען, כי ביישוב בו הוא מתגורר (או אל פחם), מתגוררים 6 או 7 אנשים אשר שמם זהה לשמו וייתכן שההודעה נמסרה, בטעות, למי מהם.

2.ב"כ המשיב טוען, שהעתירה עצמה נגועה בחוסר ניקיון כפיים, מאחר שהעותר לא גילה בעתירתו, שהוטלה עליו הגבלת רישיון מטעם לשכת הוצל"פ וזאת - מתאריך 3.3.14 ועד תאריך 23.11.14. בנוסף לכך, ביום 4.3.14, הפקיד העותר את רישיונו בבית המשפט (הוגשו תדפיסים ממוחשבים, סומנו באותיות "ה" ו- "ו"), כך שבמועדים שצוינו על ידי העותר ללא קשר להמצאה על ידי משרד הרישוי), לא היה לעותר רישיון בתוקף וזאת מחמת המגבלה שהוטלה על ידי ראש ההוצל"פ.

3.לעניין המסירה על ידי משרד הרישוי, חלה חזקת המסירה הקבועה בתקנה 550 לתקנות התעבורה והנטל להראות, שההודעה לא התקבלה אצל העותר מוטל על העותר ולעניין מסירה על ידי לשכת ההוצל"פ, חלה חזקת המסירה אשר בתקנה 24 לתקנות ההוצל"פ.

העותר טען, שהוא מעולם לא קיבל הודעה מלשכת ההוצל"פ על הגבלה שהוטלה על רישיון הנהיגה שלו וכי בינתיים הוא סיים לשלם את כל החוב בהוצל"פ והתיק נסגר.

העותר אישר שהוא הפקיד את הרישיון בביהמ"ש ביום 4.3.14 וטען, שהיה זה בבית המשפט לתעבורה בפתח תקוה, לאחר שהוא נפסל מלנהוג למשך חודש ימים ולאחר שהסתיימה הפסילה, חודש רישיונו. ב"כ העותר אישר שבשנת 2009 העותר זומן לקורס, נענה להזמנה ועבר את הקורס.

4.מתעודת עובד ציבור שהוגשה לתיק ביהמ"ש (על פי החלטה שניתנה על ידי ביום 16.2.15), עולה, שנשלחה אל העותר הודעה אחת בלבד על הטלת הגבלה וזאת - ביום 16.1.14. ההודעה נשלחה בדואר רגיל, בהתאם לדרך המסירה האמורה בתקנה 24(א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן: "התקנות"), הודעה בדבר הגבלה (על פי סעיף 66ג' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, מומצאת לחייב "... בדרך הקבועה בפרק ל"ב לתקנות סדר הדין, והסמכויות הנתונות לפי אותו פרק בידי בית המשפט או הרשם יהיו בידי רשם ההוצאה לפועל; ואולם כתב שניתן להמציאו בדואר יישלח בדאר שאינו רשום וללא אישור מסירה, אלא אם כן נאמר בתקנות אלה במפורש אחרת".