עת"מ
בית משפט לעניינים מנהליים באר שבע
|
17116-03-15
27/04/2015
|
בפני השופט:
יוסף אלון
|
| - נגד - |
עותר:
פלוני מוחמד ב.
|
משיב:
משרד הפנים
עו"ד אביבה חצרוני – פמד"א
|
| פסק דין |
1.העותר, יליד 1975 אזרח ונתין סודן (מאזור דרפור), הסתנן לישראל מגבול מצרים ביום 28.11.08. לאחר שהוחזק 7 חודשים במשמורת, הוא שוחרר ברישיון ישיבה זמני מסוג 2 (א) (5) אשר תוקפה חודש מעת לעת עד למרץ 2014.
ביום 19.3.14 (לאחר חקיקת תיקון 4 לחוק ובטרם פסה"ד בבג"ץ גבריסאלסי) נערך לו שימוע אצל המשיב ובאותו היום הוצאה לו הוראת שהייה במתקן חולות החל מיום 24.4.14 ("הוראת השהייה הראשונה").
הוא עתר נגד כך לבימ"ש זה (עת"מ 34461-07-14) וביום 25.8.14 נפסק (ע"י כב' השופט ב. אזולאי) "כי בנסיבות העניין נראה לי שלא היה בתשאול שנערך משום שימוע ראוי", הוראת השהייה "הוקפאה" וביהמ"ש הורה למשיב, "לקיים שימוע ראוי והוגן... תוך התייחסות למכלול הטענות ולנסיבותיו האישיות של העותר" (להלן "העתירה הראשונה").
סמוך לאחר מכן (22.9.14) ניתן פסה"ד בבג"ץ גבריסלאסי בו בוטלו ההוראות הרלבנטיות של תיקון מס' 4 ובשלהי דצמבר 2014 חוקק תיקון 2014 לחוק למניעת הסתננות. (להלן – תיקון 2014).
ביום 15.2.15 נערך לעותר שימוע נוסף אצל המשיב, ולאחריו הוצאה לעותר הוראת שהייה במתקן חולות החל מיום 10.3.2015 וזאת: "...עד לגירושך מישראל, עד ליציאתך ממנה או עד למועד אחר שייקבע – ולכל היותר לתקופה של 20 חודשים במצטבר".
בעתירה זו משיג העותר על הוראת השהייה הנ"ל ועותר לביטולה.
אוסיף ואציין כי עוד ביום 1.4.2014 הגיש העותר בקשת מקלט פרטנית – אשר עד כה טרם נדונה.
2.העותר אינו חולק כי הוא נכלל בקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב להוצאת הוראות שהייה.
לאמור, הוא נתין סודן, בן 40, הסתנן לישראל בנובמבר 2008, אין ילדים הסמוכים על שולחנו ולא מתקיים בעניינו חריג מהחריגים המפורטים בסעיף 232 (ב) או (ג) לתיקון 2014.
עיקר טענותיו מכוונות נגד הדרך הפגומה והלאקונית, לטענתו, שבה נערך השימוע בעניינו (ביום 15.2.15) – מבלי שעורך השימוע התייחס לנסיבות עזיבתו את אזור דרפור שבסודן ולגבי הרדיפות וסכנת החיים שבעטיים נאלץ לטענתו להימלט משם ולהסתנן לשטח ישראל.
העותר טוען כי בעתירה הראשונה שהגיש (באפריל 2014) נקבע בפסה"ד כי התשאול שנערך לו, עובר להוראת השהייה הראשונה, היה פגום.
על אף זאת, כחלוף מספר חודשים נערך לו השימוע, נשוא עתירה זו, ולטענתו נפלו גם בשימוע זה הפגמים שבשימוע הראשון.
טענה נוספת של העותר הינה כי הגיש בקשת מקלט פרטנית עוד ביום 1.4.14. על אף זאת, עד עצם היום הזה לא החל המשיב בטיפול באותה הבקשה, הוא לא זומן לראיון וכמובן שלא ניתנה החלטה בבקשתו זו.
3.המשיב הגיש תגובה מפורטת (בגדרה של הבקשה למתן צו ביניים) וביום 15.4.15 נערך דיון בעתירה ובבקשה לצו הביניים.