עת"מ 16568-08-14 ניסני ו-18אח' נ' עיריית אשקלון ואח'

1.העותרים מבקשים להורות על בטלות החלטת המשיבה 1, מיום 4.8.14, בה ניתן למשיבה 2 רישיון עסק זמני להפעיל אולם אירועים ושמחות, באולם הקונגרסים בבית מלון באשקלון.

2.לטובת העותרים:

א.הם מתגוררים בשכונת מגורים בסמוך לאולם הנ"ל, כשביניהם מפרידים שני כבישים שאורכם יחד אינו עולה על 20 מ'.

משהגיעו לידיעתם שמועות בדבר הכוונה להפעיל את אולם השמחות הנ"ל, הגישו העותרים בקשה לצו מניעה זמני לבימ"ש השלום בקרית גת. בהחלטה מיום 25.6.13, דחה ביהמ"ש את הבקשה בנימוק שחזקה על המשיבים 2 כי יפעלו בעניין על פי רישיון כדין.

בבקשת רשות ערעור על ההחלטה הנ"ל החליט ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע ביום 5.8.13, לקבל את הערעור וניתן צו מניעה זמני כמבוקש, בנימוק שלא ניתן להפעיל אולם שמחות מכוח רישיון עסק להפעלת אולם קונגרסים, כי יעודים אלה אינם זהים, וכי לא די בהתאמת הייעוד התכנוני לשימוש, ולא ניתן להפעיל את אולם השמחות בהעדר רישיון עסק למטרת אולם שמחות.

לאחר 11 חודשים החלו המשיבים לפרסם הצעת שירותים של אולם אירועים וקיימו בפועל שני אירועי שמחות, ולאור זאת, הגישו העותרים בקשת אכיפה על פי פקודת בזיון ביהמ"ש לביהמ"ש המחוזי.

הבקשה נדחתה משהוברר כי במהלך הדיון ביום 15.7.14, קבלה המשיבה 1 מהעירייה בחודש 4/14 רישיון עסק להפעלת בית המלון, בעוד שההחלטה למתן צו מניעה ניתנה בטרם היה בידי המשיבה 1 רישיון עסק כלשהו להפעלת בית המלון.

בין לבין, בתאריך 9.7.14, התקבלה אצל ב"כ העותרים הודעת מחלקת רישוי עסקים בעיריית אשקלון, ממנה עלה כי לבית המלון אין רישיון עסק להפעלת אולם אירועים, אלא רישיון להפעלת אולם קונגרסים בלבד.

במצב זה, הגישו העותרים בקשה מחודשת לצו מניעה בבימ"ש השלום, אשר נתן צו מניעה כמבוקש, בהסתמך על החלטת ביהמ"ש המחוזי הנ"ל, בהעדר היתר למטרת אולם אירועים.

במקביל להליכים הנ"ל, פנתה המשיבה 1 לוועדה המקומית לתכנון ובניה, לקבלת היתר לשימוש לאולם קונגרסים כאולם אירועים ל-300 אורחים, וחרף התנגדות העותרים החליטה הועדה ביום 24.12.13 כי יינתן ההיתר המבוקש תוך 30 יום ממתן הודעה למתנגדים על זכותם לנקוט בהליכים למניעת הוצאת ההיתר. כמו כן נקבע באותה החלטה שככל שלא יינקטו הליכים כאלה יינתן ההיתר, לאחר השלמת הדרישות כמפורט בפרוטוקול הועדה, אך ככל שהעותרים ינקטו בהליכים כאלה, לא יינתן ההיתר המבוקש.

עם קבלת ההודעה הנ"ל הוגש ערר על החלטת הועדה המקומית לוועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה, ולאור זאת לא ניתן תוקף להחלטת הועדה המקומית למתן היתר כאמור, ולא ניתן ההיתר.

ביום 6.8.14 שלח ב"כ משיבה 2 לב"כ העותרים רישיון עסק זמני שניתן למשיבה 2, על ידי משיבה1, להפעלת אולם אירועים בשטח המלון.

בפגישה שהתקיימו באותו יום בין ב"כ העותרים ובין היועץ המשפטי של העיריה, עו"ד צוריאל, הוברר כי היועץ המשפטי נתן חוות דעת משפטית למחלקת הרישוי, לפיה ניתן לתת רישיון עסק זמני להפעלת אולם אירועים.

בחוות הדעת נאמר בטעות כי הבקשה אושרה בוועדת בנין ערים בכפוף לתנאים של הדו"ח האקוסטי, עובדה שהייתה שגויה, הואיל והאישור הנ"ל ניתן בכפוף לאי נקיטת הליכים, בעוד שהגשת הערר לוועדת הערר משהה את מתן ההיתר עד לגמר הדיון בוועדת הערר, כאשר הדיון בוועדת הערר עדיין תלוי ועומד.

בחוות הדעת נאמר כי ניתן לתת רישיון עסק זמני ל-6 חודשים, בין השאר, בתנאי שהוגשה בקשה כדין למתן היתר בניה ומנהל הנדסה נתן חוות דעת כי אין מניעה תכנונית לאשרה על פי תב"ע החלה על המקרקעין, אין הליך פעיל בבימ"ש בגין עבירת בניה, וייעוד המקרקעין תואם את השימוש (נספח 12 לעתירה).

ב.לטענת העותרים, החלטת העיריה למתן רישיון עסק זמני להפעלת אולם אירועים וחוות הדעת המשפטית הנ"ל ניתנו שלא כדין.