עת"מ 1463/04,עת"מ 1636/04

ביום 8.7.14 יצא מלפניי צו המכוון כלפי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה טירה ועיריית טירה המורה להן:

לפעול לאלתר לפרוץ ולסלול בחלקה 20 בגוש 7781 דרך ציבורית מצפון לדרום הצמודה לשתי החלקות השייכות לג'מאל עבדל רחים (העותר בעת"מ 1115/03) ובאסם בשיר ( העותר בעת"מ 1183/01) ברוחב עד לביתו של באסם בשיר לפי תוכנית מאושרת טר/2075 של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה (להלן: "הדרך הציבורית").

פריצה וסלילת הדרך הציבורית תכלול הריסת המחסן השייך לגמאל עבדל רחים כפי שהוחלט בעת"מ 1115/03, עת"מ 1183/01, עת"מ 1463/04, עת"מ 1434/04 לרבות הריסת כל המבנים שנבנו בניגוד לדין על הדרך הציבורית הנ"ל עד לביתו של העותר בעת"מ 1183/01 (מר באסם בשיר) המצויים בחלקה 20 גוש 7781 (להלן: "ההחלטה" או "החלטת בית המשפט").

החלטת בית המשפט היא פועל יוצא של מערכת התדיינויות, החלטות ופסיקות של בית המשפט במספר עתירות מנהליות הנמשכת זה עשור ויותר. המקור להתדיינות המתמשכת נעוץ כנראה ב"הסתבכות תכנונית" שנבעה מן העובדה שמשך שנים רבות מתקיימת בטירה בנייה בלתי חוקית שהכתה שורשים ויצרה מצבים אנומליים רבים.

כך גם בעניין דנן. בינות לחלקות 20, 21 ו-13 של גוש 7781 אמורות לעבור דרך ציבורית שנמתחת ממזרח למערב (להלן: "הדרך הרוחבית") ודרך ציבורית שנמתחת מצפון לדרום (להלן: "הדרך האורכית"). על שתי הדרכים נבנתה בנייה ללא היתר. לפי צו מניעה קבוע שניתן באחת העתירות נקבע שלא ניתן לפרוץ את הדרך הרוחבית באופן הפוגע בחלקה 13 שהמבקש דנן הוא הבעלים שלה.

בהינתן צו המניעה האמור ונוכח העובדה שאי פריצת הדרכים הציבוריות מותירה חלקות "כלואות" כך שאין נגישות אליהן ומהן ברכב; ועוד נוכח העובדה שביחס לדרך האורכית אין צו מניעה, סברתי שניתן לפתור את הקשיים ש"הניבו" עתירות רבות, באמצעות פריצת הדרך האורכית והריסת הבנייה הבלתי חוקית (מחסן בחלקה 20) המונעת את השימוש בדרך. לא שאין צדק בטענה שיש מקום לפרוץ את הדרך הרוחבית ושאין לאפשר למבקש ליהנות מפרי הבנייה הבלתי חוקית שביצע על פני דרך זו, אלא שלאחר שנועצתי באנשי מקצוע ואף מיניתי מודד מוסמך מטעם בית המשפט, גיבשתי את ההחלטה בבחינת הרע במיעוטו.

עיריית טירה והוועדה המקומית לא הזדרזו לבצע את החלטת בית המשפט ומשום כך נערכו פניות מרובות, לרבות פניות לקבלת החלטה לפי פקודת ביזיון בית המשפט. לאט, לאט הונעה הוועדה המקומית לפעול. הבנייה הבלתי חוקית שעל פני הדרך האורכית הוסרה ונפרצה דרך עד למגרשו ה"כלוא" של באסם שיר בקצה הדרומי של הדרך האורכית. באסם שיר הודיע לבית המשפט כי מבחינתו עמדה הוועדה המקומית במחויבות שלה והוא מבקש למחוק את הבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט שהוגשה בידו.

לאחר מכן "התעורר" המבקש דנן לטעון כי הוועדה המקומית לא ביצעה את מלוא המוטל עליה וכי בקצה הצפון מערבי של הדרך האורכית (במקום שבו הדרך גובלת במגרשו של המבקש; חלקה 13) נותרה גדר בטון ונותרו שלושה עצים ושני אלה חוסמים את האפשרות שלו לצאת ברכב אל הדרך האורכית ולמעשה אין ביכולתו להשתמש בה. על כן ביקש שלא אמחק את הבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט ושאכוף את מימושה המלא של החלטת בית המשפט באמצעות סנקציות אישיות כלפי יו"ר הוועדה המקומית.