פס"ד בעניין היתרי יציאה מעזה ואישור כניסה לישראל

רקע והשתלשלות ההליך 

1. העותרים הינם אחים המתגוררים בעזה, מנהלים מפעל בלוקים ומייבאים ברזל מישראל לעזה. העותר 1 נשוי, בן 44 ואב ל-6 ילדים והעותר 2 נשוי, בן 37 ואב ל- 4 ילדים.

2. העותרים יוצאים כנגד החלטת המשיבים אשר ביטלה את היתרי היציאה מעזה ואישור הכניסה לישראל לצרכי עבודה של העותרים, וזאת מטעמים ביטחוניים (החלטת המשיבים ביחס לעותר 1 מיום 24.2.2016 ומיום 18.12.16 ובעניין העותר 2 מיום 1.3.2016 ומיום 18.8.2016).

3. לטענת העותרים, ההיתרים שהיו בידיהם בוטלו ללא כל סיבה. העותרים לא הצליחו לברר במנהל האזרחי מה הסיבה למניעת כניסתם לישראל וביטול ההיתרים. שכן כל שנמסר להם הוא, כי מדובר בעניין ביטחוני.

4. בקשותיהם של העותרים למנהלת התיאום והקישור בעזה (להלן: "המת"ק") להסרת המניעה לכניסה לישראל, נדחו, וזאת על אף שהעותרים מכחישים כל קשר לפעילות עוינת. העותרים מדגישים, כי הטענות כנגדם הינן טענות חסרות בסיס, וכי הם מעולם לא היו חלק מארגון טרור או מפעילות עוינת כנגד מדינת ישראל. על כן, החלטת המשיבים לביטול ההיתר שהיה בידיהם הייתה חסרת בסיס ופוגעת בחופש העיסוק שלהם ובפרנסתם, בייחוד לנוכח המצב הכלכלי הקשה בעזה.

   עוד הוסיפו העותרים, כי לא ניתנה להם האפשרות להשמיע את טענותיהם ולא נערך להם שימוע.

5. המשיבים בתגובתם טענו, כי מקורה של ההחלטה שלא להתיר את כניסתם של העותרים לישראל היא בטעמים ביטחוניים פרטניים בעניינם של העותרים. הוטעם, כי לעותרים ככול נתין זר ובייחוד מי שהינו תושב של שטח עוין, אין כל זכות קנויה בדין להיכנס לישראל. זכותה של המדינה להגביל את הבאים בשטחה נובעת הן מכללי המשפט הבינלאומי, מכוח עקרון הריבונות והן מדיני הכניסה לישראל (חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג – 2003).

6. אכן, העותרים החזיקו בהיתרי כניסה לישראל בתוקף אך אלו בוטלו לאחר בדיקה פרטנית על ידי גורמי הביטחון, בשל טעמים ביטחוניים קונקרטיים. שכן ממידע שברשות המשיבה עולה, כי הסחורה אותה מייבאים העותרים עשויה לשמש גורמי טרור ברצועת עזה. על כן ובהתאם להלכה הפסוקה, בית המשפט ייטה שלא להתערב במדיניות המשיבה המבוססת על טעמים מסוג זה. יתירה מכך, לתושבי רצועת עזה אין עילה לדרוש, כי בית המשפט יבדוק את צדקת החלטות המשיבה למנוע כניסה לישראל מסיבות ביטחוניות או פליליות.

   עוד צוין, כי המשיבים עשו כל שיכלו על מנת לצמצם את הפגיעה בעותרים. כך העותר 2 זומן לתחקור לא פחות מ-6 פעמים זאת כדי לבחון מולו את הטענות, אך הדבר לא הסתייע בסופו של דבר בשל אי התייצבותו לתחקור.

7. בתשובה לאמור ציינו העותרים, כי אכן העותר 2 זומן פעמים רבות לשימוע והוא היה מעוניין להגיע אליו, אך חמאס הוא זה שמנע ממנו להגיע לשימוע. על כן ביקשו העותרים כי המשיבים ייתנו לעותר 2 היתר כניסה למצער ליום אחד על מנת שיוכל להגיע לשימוע. המשיבים התנגדו לאמור מאחר ולא ניתן לתת היתר כניסה לישראל, כאשר יש מניעה ביטחונית.

8. בדיון בפני שהתקיים ביום 09.7.2017 ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הוסכם בהמלצת בית המשפט, כי ייעשה ניסיון נוסף לזמן את העותר 2 לתחקור אצל המשיבים כדי לבחון מולו את הדברים, וכי לאחריו יימסר עדכון לבית המשפט.