רזניק נ' וועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה חיפה

עתירת העותרים מכוונת נגד החלטת המשיבה 1, ועדת הערר לתכנון ובניה – מחוז חיפה (להלן: ועדת הערר), לפיה התקבל ערר שהוגש על ידי המשיבה 3 – מבקשת ההיתר – על החלטת המשיבה 2, הועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה (להלן: הועדה המקומית) לדחות את בקשתה להריסה ולבניה מחדש של בניין מגורים קיים ברחוב חנה 13 בחיפה (להלן: המבנה), לפי תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה – תמ"א 38 (להלן: תמ"א 38 או תמ"א). העתירה עוסקת בסוגיה אחת – האם תמ"א 38 חלה על המבנה?

רקע והחלטת ועדת הערר

ביום 14.10.2024 ניתנה החלטתה של ועדת הערר בערר שהוגש על ידי המשיבה 3 (להלן: היזם), בגדרה התקבל ערר היזם ואושרה בתנאים בקשה להיתר בניה, להריסה ובניה מחדש של המבנה בהתאם להוראות תמ"א 38. המבנה מושא הדיון הוא מבנה ישן שתוכנן בסוף שנות ה – 60, הבקשה להקמתו אושרה על ידי הועדה המקומית בשנת 1969 ונבנה בשנת 1970. המבנה כולל 3 קומות – 2 קומות מגורים שבכל אחת מהן 2 דירות, מעל קומת עמודים פתוחה. העותרים הם בעלי דירות בחלקות מקרקעין גובלות למבנה, שמתנגדים לפרויקט.

ראשיתם של הליכי התכנון, בבקשה להיתר שהגיש היזם לועדה המקומית, במסגרתה ביקש להתיר בניית מבנה בן 7 קומות מעל קומת חניה, שכולל 13 יחידות דיור במקום המבנה הקיים – הכל במסגרת תמ"א 38. העותרים (למעט משפחת שטרן) הגישו התנגדות לועדה המקומית ותמכו את התנגדותם בחוות דעת שנערכו על ידי המהנדס מר יוסף דוידזון (להלן: המהנדס דוידזון וחוות דעת דוידזון) וכן על ידי האדריכלית רות בלומנפלד. בחוות דעת המהנדס דוידזון צוין (בין היתר) כי המבנה לא עומד בתנאים המקדמיים לתחולת תמ"א 38, משום שלא הוצגו נתונים לפיהם המבנה נדרש לחיזוק בפני רעידות אדמה, ולא הוכח שאינו עומד בתקן ת"י 413 העדכני, שקובע את התקינה לעמידות מבנים בפני רעידות אדמה (להלן: תקן 413).

ביום 1.5.2024 החליטה הועדה המקומית לדחות את הבקשה להיתר שהגיש היזם, זאת בשל חריגות תכנוניות שהתגלו בה ופורטו בהרחבה בהחלטה. עם זאת, הועדה המקומית קבעה כי המבנה טעון חיזוק "עפ"י בדיקת קונסטרוקטור עירוני", ומכאן שתמ"א 38 חלה עליו.

על החלטת הועדה המקומית הגיש היזם ערר לועדת הערר, בהתאם לסעיף 152 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: החוק). בהחלטתה מיום 14.10.2024 – היא ההחלטה מושא העתירה – קיבלה ועדת הערר את הערר והחליטה לאשר את הבקשה להיתר באופן חלקי. בהתייחס לטענות העותרים, לפיהן המבנה לא טעון חיזוק ועל כן אין ליישם לגביו את תמ"א 38, נקבע כי בבדיקת מהנדס עירוני נמצא שהמבנה טעון חיזוק, כי ההליך המקצועי-הנדסי בוצע כנדרש בהתאם לנוהל הבקרה ההנדסית לפי הוראות תמ"א 38 וכי "אין גם מחלוקת שמהנדס הוועדה בחן את המסמכים וחיווה דעתו כי המבנה הקיים זקוק לחיזוק וכי המבנה המוצע במצבו הסופי יעמוד בדרישות תקן 413". ועדת העורר הוסיפה וציינה כי "משההליך המקצועי- הנדסי בוצע כנדרש, בהתאם לנוהל הבקרה ההנדסית, ומכיוון שלא הובאה כל ראיה שנפל פגם בהליך זה, אין מקום להתערבותנו במישור זה של הבקשה". ועדת הערר אף הוסיפה וציינה כי היא עוסקת בהיבטים התכנוניים של הבקשה להיתר, ואיננה נדרשת לטענות העוסקות בתוכן הבדיקה ההנדסית, או בתוכנם של המסמכים והחישובים ההנדסיים, משום שנושאים אלה אינם בתחום מומחיותה של ועדת הערר ובחינתם הופקדה בידי מהנדס הועדה.