עת"מ 13424-11-14 מלינקביץ נ' מדינת ישראל

עתירה להורות כי העותרת זכאית לקבל ציון בגרות במתמטיקה ובהתאמה לקבל תעודת בגרות.

רקע

1. העותרת, ילידת 1993, וכיום סטודנטית לתואר ראשון בסמינר הקיבוצים לחינוך לגיל הרך, ניגשה בקיץ 2010 לבחינת הבגרות במתמטיקה לרמה של 3 יחידות. בחינת הבגרות במתמטיקה בהיקף של 3 יחידות מורכבת משלושה שאלונים. העותרת נבחנה בקיץ 2010 בשני שאלונים ובקיץ 2014 בשאלון שלישי. באחד השאלונים בהם נבחנה בשנת 2010 שמספרו 035801 קיבלה ציון "חסם". ציון "חסם" ניתן לתלמיד אשר ציונו בבחינה נמוך מ-5 נקודות, ויש בציון כאמור כדי למנוע קבלת ציון בגרות במתמטיקה, יהא הציון אשר יהא בשני השאלונים הנותרים ויהא הציון אשר ניתן על ידי בית הספר ואשר מהווה ככלל 50% מהציון הסופי, אשר יהא. להשלמת התמונה יצויין כי ציונה של העותרת בשאלון הנוסף בו נבחנה בשנת 2010 היה "טוב" ואילו בשאלון בו נבחנה בשנת 2014 היה "כמעט טוב". כאמור, בשאלון נשוא העתירה הופיע ציון "חסם".

2. בתאריכים 18.8.2014 ו-25.8.2014, בעקבות פניית העותרת לבית הספר בעניין זה, פנה הרכז הפדגוגי בבית הספר בו למדה העותרת למשרד החינוך בעניין השאלון נשוא העתירה. בפניה הראשונה נתבקשה בדיקה מחודשת של הבחינה. בפניה השנייה, לאחר שהתברר כי אותרה רק מחברת ריקה, נתבקשה הכרה "לפני משורת הדין" בציון הבית הספרי אותו קיבלה העותרת כציון בבחינת הבגרות.

ביום 9.9.14 השיב ד"ר משה דקלו, מנהל אגף בחינות בכיר במשרד החינוך לרכז הפדגוגי כי ציון בבחינת בגרות ניתן על סמך הערכת מחברת הבחינה והוכחת ידע "במענה על כל השאלות עליהן על הנבחן להשיב לפי ההנחיות, ובכל מרכיבי תכנית הלימודים ותכנית ההיבחנות בה". מאחר ובדיקה העלתה כי מחברת הבחינה שנשלחה על ידי בית הספר בו למדה העותרת נמצאה ריקה, ניתן ציון "חסם". עוד נאמר בתשובה כי מאחר ומשרד החינוך מחוייב לאחידות ושוויוניות במתן הציונים לא ניתן להכיר כבקשתה של העותרת בציון השנתי של בית הספר כציון סופי במקצוע הבגרות במתמטיקה ועל העותרת להיבחן פעם נוספת בבחינה זו.

3. ביום 28.9.14 פנה ב"כ העותרת בעניינה אל שר החינוך, מנכל"ית המשרד וד"ר דקלו. פנייה זו הועברה להתייחסות הלשכה המשפטית במשרד. בתגובת הלשכה המשפטית מיום 26.10.14 הובהר לעותרת כי אינה זכאית לתעודת בגרות וכי על מנת להיות זכאית לתעודת בגרות יהא עליה להיבחן בשנית בשאלון בו מופיע לה ציון "חסם".

טענות הצדדים

4. בעתירה נטען כי מאחר והעותרת סובלת מליקויי למידה קשים היא מילאה את השאלון נשוא העתירה על גב מחברת מוגדלת שהוקצתה לה בשל כך, ואף עברה לאחר הבחינה עם מורה למתמטיקה בבית ספר על התשובות שמילאה וגילתה כי בבחינה היא עתידה לקבל 100. בשל "קצר" בין בית הספר ומשרד החינוך לא נבדקה המחברת בשעתו וכיום לא ניתן לאתר את המחברת. לטענת העותרת משאין מחלוקת כי היא נבחנה בבחינת הבגרות ושאין היא "אשמה" בכך שמחברת הבחינה לא אותרה, החלטתו של מנהל אגף בחינות במשרד החינוך לחייבה להיבחן בשנית כתנאי לקבלת ציון בגרות במתמטיקה איננה סבירה. עוד מציינת העותרת בעתירתה את הקשיים המיוחדים הכרוכים בחיובה לעבור את הבחינה בשנית לאור ליקויי הלמידה מהם היא סובלת וכן את העובדה כי הרשמתה לסמינר הקיבוצים לשנה הנוכחית היא על תנאי שתוצג על ידה תעודת בגרות מלאה עד ליום 1.4.2015 ואי הצגת תעודה כאמור תגרור את הפסקת לימודיה. זאת, כאשר רק ציון במקצוע המתמטיקה מעכב את קבלת תעודת הבגרות על ידה.

אשר למועד הגשת העתירה מציינת העותרת כי מאחר ועד קיץ 2014 לא נבחנה בשאלון השלישי, היא לא תהתה עד אז מדוע אינה מקבלת את תעודת הבגרות ואף על קיומו של ציון ה"חסם" נודע לה לטענתה רק בשנת 2014 כשבאה לקבל את תעודת הבגרות ומשכך אין לטענתה כל שהוי בהתנהלותה.

5. בכתב התשובה נטען כי יש לסלק את העתירה על הסף מחמת שהוי ניכר בהגשתה לנוכח העובדה כי ההחלטה על ציון ה"חסם" נשלחה לבית ספרה של העותרת כבר ביום 30.8.10 וזאת בהתאם לנהלי משרד החינוך וחזקה על העותרת כי בסמוך מאוד למועד זה קיבלה או שהיה בידה לקבל את ציוניה הסופיים בבחינת הבגרות ובתוך כך את ציון החסם. לטענת המשיבה אין זה סביר שהעותרת לא טרחה לברר בשעתו את ציוניה או את דבר זכאותה לתעודת הבגרות. עוד טוענת המשיבה כי העובדה שחלפו מעל שלוש שנים מקשה כיום על איתור השאלון המוגדל שעליו רשמה העותרת לטענתה את התשובות.