עת"מ 12844-12-14 אלה נאשף נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז

1.בפניי עתירה נגד החלטת המשיבה לדחות התנגדותו של העותר לתוכנית טב/3400, בגידרה ביקש העותר לשנות ייעוד חלק מחלקתו 13 בגוש 7826 מייעוד חקלאי לייעוד שרותי דרך ומסחר. בנוסף, העתירה מופנית גם נגד החלטת המשיבה שלא ליתן לעותר רשות לערור למועצה הארצית לתכנון ולבניה.

הרקע העובדתי

2.העותר הוא תושב טייבה, והינו הבעלים הרשום של חלקה 13 בגוש 7826, ששטחה 21,960 מ"ר. שטח של 17,660 מ"ר הופקע מן החלקה למטרת סלילת כביש חוצה ישראל, ובבעלות העותר נותר שטח של 4,300 מ"ר. השטח הוא משולש קרקע, הנמצא בצומת דרכים, ו"כלוא" בין שני כבישים, כביש 444 וכביש אל מסוף המעבר הפועל מצפון לטייבה. שטח זה יועד להיות שטח ציבורי פתוח. בשנת 1998 הגיש העותר עתירה לבג"ץ, על מנת שייעוד השטח לשטח ציבורי פתוח יבוטל, ויוחזר ייעודו למצבו הקודם, קרי – שטח חקלאי. העתירה לבג"ץ נמחקה לאחר שהוסכם בין הצדדים כי הענין יוחזר למועצה הארצית לתכנון ולבניה, למתן החלטה חדשה. ואכן, ועדת המשנה להתנגדויות של המועצה הארצית לתכנון ולבניה החליטה ביום 23/3/99 להחזיר את ייעוד השטח לשטח חקלאי.

3.בחודש ספטמבר 2008 פורסמה להפקדה תוכנית מתאר מקומית טייבה, טב/3400.

4.העותר הגיש תוכנית מפורטת טב/3395, שמטרתה העיקרית לשנות את ייעוד השטח הנ"ל מייעוד חקלאי למסחרי. המשיבה, בישיבתה מיום 6/10/08, דחתה את התוכנית, בקובעה כלהלן:

"התוכנית אינה תואמת לתוכנית המתאר לטייבה אשר הופקדה לאחרונה. כמו כן, הועדה לא שוכנעה כי אישור התוכנית לא יפגע בעתיד בפיתוח דרך מס' 444 ובאפשרויות התכנון לצומת הדרכים 444 והדרך צפונה למסוף המעבר הפועל מצפון לטייבה. הועדה סבורה כי עד אשר לא ייבחנו בבחינה כוללת דרישות התחבורה באזור צומת זו בהתאם לתוכניות העתידיות לאזור, לא ניתן לקבל הכרעה סופית בענין שינוי ייעוד השטח הנדון".

כנגד החלטה זו הגיש העותר עתירה מנהלית לבית משפט זה, ובה ביקש להורות למשיבה לדון בתוכנית טב/3395 לגופו של ענין. בהמלצת בית המשפט, העתירה נדחתה בהסכמה.

5.בחודש נובמבר 2008 הגיש העותר למשיבה התנגדות לתוכנית טב/3400. בהתנגדותו ציין כי תוכנית המתאר מייעדת את השטח נושא דיוננו לשטח חקלאי; כי שטח זה (אם תאושר תוכנית המתאר) יהיה מובלעת בתוך אזור בניה; כי אין כל הגיון לעשות שימוש חקלאי בשטח הנ"ל; כי יש בכך שיקולים זרים, ואף הפליה ביחס לחלקות שמסביב; ולסיכום מבקש העותר לקבל ההתנגדות ולתקן את תוכנית טב/3400, ביחס לשטח שבנדון, באופן שישונה ייעודו מחקלאי לבניה ומסחר.

נוכח העובדה שלתוכנית המתאר הוגשו התנגדויות רבות, החליטה המשיבה למנות חוקר לשמיעת ההתנגדויות, בהתאם לסעיף 107 לחוק התכנון והבניה.

6.בכל הנוגע להתנגדותו של העותר, המלצת החוקר היתה כי "יש הגיון בייעוד למסחר, בתנאי של פתרון הגישה לחלקה, ושמירת קו בנין ראוי". אולם החלטת המשיבה, מיום 11/9/11, היתה: "לא לקבל את המלצת החוקר, ולדחות את ההתנגדות. הועדה סבורה כי לאחר בדיקה חוזרת ונשנית של המיקום, גם על ידי עורכי התוכנית וגם על ידי הועדה, אין מקום להוסיף מסחר במיקום שמבקשים המתנגדים". כמו כן החליטה המשיבה לאשר שינויים בתקנון התוכנית, וכן החליטה לפרסם הודעה לפי סעיף 106(ב) לחוק התכנון והבניה, וזאת "למען הסר ספק ועל מנת שלא לאשר תוכנית הכוללת נוסח שונה מזה שהופקד, בלא ליתן לדבר פומבי". המשיבה הבהירה בהחלטתה כי אין בפרסום האמור כדי להוות בסיס להגשת התנגדויות, בין כאלה שלא הוגשו מלכתחילה, בין כאלה שהוגשו ונדחו, והאפשרות לתגובה בעקבות הפרסום ניתנת רק ככל שנוצרה, כתוצאה משינוי נוסחו של תקנון התוכנית, פגיעה חדשה.

7.על החלטת המשיבה לדחות את ההתנגדות ביקש העותר רשות לערור למועצה הארצית לתכנון ולבניה. בקשתו סורבה. נאמר לו (במכתב הממונה על המחוז מיום 20/5/12) כי בעקבות שינויים שבוצעו בהוראות התוכנית טב/3400, החליטה המשיבה לפרסם הודעה לפי סעיף 106(ב) לחוק התכנון והבניה. ההחלטה לפרסם הודעה לפי סעיף 106(ב) היא החלטת ביניים, ועל כן לא ניתן לערור עליה למועצה הארצית.