עת"מ 11374-08-14 כהן כהניאן נ' עירית תלאביב – יפו, עת"מ 45510-10-14 בר ואח' נ' עיריית תל אביב – יפו

העתירות שלפניי מבקשות לתקוף את תנאי מתן היתר המכירה למוכרים ביריד עמיעד, שפורסמו בהתאם לנוהל "ניהול ותפעול יריד עמיעד" מיום 6.6.14 של עיריית תל אביב. תנאי המכירה נועדו להיכנס לתוקף ביום 1.11.14. תקיפת הנוהל ותקיפת תאני המכירה היא מהיבטים אחדים, שאעמוד עליהם בהמשך.

יריד עמיעד מתקיים במתחם הרחובות עמיעד – רבי חנינא – עולי ציון – יפת בתל אביב יפו, בסמוך לשוק הפשפשים. זוהי רחבה פתוחה (שטח היריד מוגדר כשטח ציבורי פתוח בתוכניות המתאר הרלוונטיות), תחת כיפת השמיים, ובה 100 שטחי מכירה המסומנים בצבע על הקרקע. שטחי מכירה אלה כוללים דוכנים מקורים. במסגרת יריד זה, הנערך 6 ימים בשבוע, נמכרים בעיקר מוצרים משומשים. המוכרים נדרשים לקבל היתר מאת מנהל היריד (כיום: אחוזות החוף בע"מ), תמורת תשלום. היתר זה הוא זמני. תוקפו הוא למשך יום, שבוע או חודש, על פי בקשת מבקש ההיתר. היריד פועל מכוח נוהל של המשיבה מחודש יוני 2014 (ראו נספח א' לכתב התשובה. לפני-כן לא היה נוהל כאמור) ותנאי מתן ההיתר מפורטים בסעיף 9 לנוהל. טופס ההיתר גופו מופיע בנספח א' לנוהל.

עתירתו של רמי כהן כהניאן מבקשת לתקוף הוראות אחדות מן הנוהל ותנאי המכירה, קרי:

(א)צמצום שעות הפעילות ביריד והעמדתן על 06:30 – 16:00 בימים א' – ה' וכן בין השעות 05:30 – 15:30 ביום ו' וערבי חג. זאת, כאשר קודם לכן, פעל היריד בין השעות 06:00 – 18:30; לטענת העותר, קיצור שעות המכירה משמעו סגירת הדוכנים כבר בשעה 14:00, על מנת שיעלה בידי בעלי ההיתר לפנות את העמדות עד לשעה 16:00, שאם לא כן – יינתן דו"ח למאחר. קיצור שעות העבודה משמעו גם פגיעה בפרנסת בעלי ההיתר. ביום 24.11.13 נערכה פנייה למנהל היריד מטעם בעלי היתר, בנוגע לקיצור שעות הפעילות אלא שהפנייה נדחתה ביום 5.6.14;

(ב)מתן האפשרות למנהל היריד לשנות מעת לעת את עמדת המכירה המוקצית לבעל היתר פלוני (סעיף 7 לנוהל). העותר סבור כי שינוי מקום עמדת המכירה פוגע בו שכן לקוחותיו התרגלו למצאו בנקודה מסוימת ביריד, ושינוייה עלול לגרום ללקוחות שלא לאתר את העותר;

(ג)הטלת אחריות על כל בעל היתר לכל נזק שייגרם לו או ללקוחותיו ולכל צד ג' בשל השימוש בעמדת המכירה (סעיף 9.10 לנוהל). העותר סבור כי תנאי זה אינו יכול להיוותר בעינו שכן בעלי ההיתר אינם אחראים לטיפול בתשתיות המתחם. דווקא העירייה או מנהל היריד הם הגורמים האמונים על טיפול בכלל התשתיות;

(ד)איסור מכירת קלטות ודיסקים פורנוגרפיים (סעיף 9.17.6 לנוהל). העותר טוען כי איסור זה סותר את פסק דינו של בית משפט זה בעת"מ 20946-09-10 מיום 8.12.11 מפי כב' השופט שהם, שביטל את האיסור האמור.

מעבר לאמור לעיל, מבקש העותר להורות למשיבה כדלקמן:

(א)למנות אחראי על התברואה על מנת שיטפל בשירותים, חשמל ומים שאינם בנמצא ביריד. פניות העותר למשיבה בשנת 2010 בעניין זה, העלו חרס

(ב)להקים קירוי הולם לחודשי הקיץ והחורף, שכן הקירוי החלקי הקיים אינו מספק מענה מתאים.

במהלך הדיון, הגיש העותר מסמך בן 8 עמודים, הסוקר את טענותיו כלפי הנוהל והמכיל תשובה לעמדת העירייה כפי שהובאה בכתב התשובה מטעמה.

עתירתם של ה"ה בר ו-תומר מבקשת אף היא לתקוף הוראות אחדות שבנוהל ובתנאי המכירה, כדלקמן:

(א)קיצור שעות המכירה – בעוד שבעבר נערכה המכירה עד לשעה 16:00 ומאותה שעה החלו בעלי ההיתר לסגור את הדוכנים וליטול את ציודם, הנה עתה מורים הנוהל והיתר המכירה כי עד לשעה 16:00 נדרשים בעלי ההיתר להותיר את דוכני המכירה פנויים ונקיים. לאחר דין ודברים, נאות מנהל היריד לקבוע כי זמן הפסקת המכירה יהא 16:00, אלא שעל בעלי ההיתר לפנות את המקום עד לשעה 17:00, אלא שאף תנאי זה אינו מספק, שכן על מנת לפנות המקום בשעה 17:00, על בעלי ההיתר להפסיק מכירותיהם סביב השעה 15:30, ובכך נגזל מהם זמן מכירה, בניגוד לעבר. יתר על כן, יש לעגן בהיתר המכירה את שעות הפעילות ולא להותירן עמומות;

(ב)הטלת אחריות על בעלי ההיתר לנזקים שייגרמו בגין שימוש בעמדה;

(ג)הסמכת מנהל היריד או כל בעל תפקיד לתפוס חזקה בעמדת מכירה ולפנותה, במקרה שבעל ההיתר לא עשה כן מייד עם תום תוקף ההיתר או עם ביטולו (סעיף 9.12 לנוהל). העותרים סבורים כי יש לקבוע שהיתר המכירה יתחדש מאליו ושניתן יהא "לבטלו רק במקרה של עבירה חמורה על תנאי השוק" (סעיף 10 לעתירה);