גבולות חובת ממלא תפקיד לחשוף את פרטי יומנו בפני הציבור

הרקע לעתירה וטענות הצדדים:

בפני עתירה, שהוגשה על פי חוק חופש המידע, התשנ"ח – 1998 (להלן: "חוק חופש המידע"), להורות למשיבים להעביר לעיונה של העותרת והציבור הרחב את לו"ז ויומן המשיב 2, ראש עיריית חיפה, לתאריכים 1.1.13 – 31.12.14 (שתי שנות עבודה מלאות) וכן את תוכן יומן הפגישות והישיבות שקיים המשיב 2 בין התאריכים הנ"ל, לרבות פירוט המשתתפים בפגישה, נושא הפגישה ומיקום הפגישה.

העותרת, עמותה רשומה הפועלת להגשמה וקידום של אכיפה אזרחית והוגנות בתחומים שונים, פעילה בתחום חופש המידע ובנושאים הנוגעים לתקינות המנהל ונושאים כלכליים, פנתה למשיבים ביום 3.12.14, כמו גם לרשויות רבות אחרות, בבקשה בהתאם לחוק חופש המידע, על מנת לקבל את המידע המבוקש בעתירה זו. המשיבים סירבו להעברת המידע המבוקש לעותרת, זאת מהטעם שבלו"ז ראש העיר קיים מידע הנוגע לניהול הפנימי של הרשות המקומית, מידע אודות מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב, מידע בדבר דיונים פנימיים, מידע אודות שיטות עבודה ונהלים הקשורים באכיפת החוק, מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות, מידע אודות צדדי ג' וכדומה. על כן, נדחתה הבקשה לקבלת המידע בהתאם לסעיפים 9 ו-13 לחוק חופש המידע. במכתבה מיום 19.1.15 ציינה הממונה על העמדת המידע לציבור מטעם המשיבים גם כי בקשת העותרת, המתייחסת לתקופה של כ-700 ימים, כרוכה בהקצאת משאבים בלתי סבירה של זמן עבודה של עובד עירייה בכיר מלשכת ראש העיר, זאת לצורך סקירה של כל המידע והשמטת המידע שאותו לא ניתן למסור.

לאחר שהעותרת ביקשה לצמצם את בקשתה לטווח של שנה נתקבלה תשובת המשיבים לפיה בכדי לקיים איזון סביר בין עקרון חופש המידע לבין הסייגים הקבועים בחוק תוכל העותרת להגדיר ולצמצם את בקשתה (למשל בהתייחס לפגישות עם אדם זה או אחר) או לעיין ביומן ראש העירייה מבלי להעתיקו.

העותרת טוענת כי המשיבים בחרו שלא למסור את המידע. נטען כי המשיבים פועלים בניגוד לזכות לקבלת מידע מרשויות השלטון, אשר הינה אחד מיסודותיה של שיטת המשטר הדמוקרטית ומחויבת מעצם תפקודן של רשויות השלטון בקידומו של האינטרס הציבורי. נטען כי הכרתה של שיטת המשפט הישראלית בזכות לקבל מידע מרשויות השלטון הינה גם אחד מיסודות חובת הרשות השלטונית להתנהל בשקיפות במסגרת התפיסה הרואה את הרשות השלטונית כנאמן הציבור. זכות זו הוכרה גם כנגזרת של הזכות לחופש הביטוי. על כן הוכר מעמדה כמעמד של זכות יסוד בשיטת המשפט בישראל. נטען כי מדובר בכלי חשוב ויסודי לביסוסן של פעולות פיקוח ובקרה על התנהלותן של רשויות השלטון המהווה אף בסיס ליכולתו של הציבור ליטול חלק בעשייה השלטונית. העותרת טוענת כי עם חקיקת חוק חופש המידע קיבלה הזכות לקבל מידע מרשויות השלטון מעמד חוקי וזכות זו, הקבועה בהוראות החוק, מגלמת בתוכה ערכים חוקתיים ויש בה כדי לאפשר בקרה ציבורית על תקינות פעולת השלטון. נטען כי אחד החידושים החשובים בחקיקת החוק הוא עיגונה של הזכות לקבל מידע גם בנושאים שאינם נוגעים באופן ישיר למבקש המידע וללא כל חובה מצדו של מבקש המידע להציג בפני הרשות טעם לבקשתו.

באשר להוראות סעיף 9(ב) לחוק, המתייחסות למידע שאין חובה למסרו, טוענת העותרת כי ביהמ"ש העליון כבר קבע לא פעם כי העובדה שאין חובה להעביר את המידע אין משמעה כי לא ניתן להעביר אותו כלל וכי שיקול דעתה של הרשות נתון למבחני סבירות ולאיזונים המתבקשים בין הערכים המתנגשים. העותרת טוענת כי דרישתה מהמשיבים לקבל את המידע על אודות הלו"ז ויומני הפגישות של המשיב 2 היא דרישה המעוגנת היטב לא רק בדין הכללי החל על הליכי חופש המידע, אלא גם בהוראות קונקרטיות מאת היועץ המשפטי לממשלה (הנחיית משרד המשפטים מיום 23.8.09 – נספח י"ג לעתירה; הנחיית משרד המשפטים מיום 9.8.12 – נספח י"ד), המחייבות את כלל רשויות השלטון, לרבות השלטון המקומי. נטען כי בקשת העותרת הינה בקשה מבוססת, פשוטה וקלה לביצוע ורשויות מקומיות רבות נענו לה ללא קושי ולכן יש להורות למשיבים לפרסם את פריטי המידע שנתבקשו ולהעבירם לידי העותרת.

המשיבה, עיריית חיפה, טוענת כי כפי שהשיבה לפניות העותרת, באיזון הנכון בין זכות העותרת למידע לבין זכות ראש העירייה לפרטיות וחסכון בזמנו היקר, כמו גם הסייגים האחרים הקבועים בחוק, אין העירייה נכונה למסור לידי העותרת העתק של יומן ראש העירייה כמבוקש על ידה, אך נציגיה הוזמנו לעיין בתוכן היומן (באופן בלתי מצונזר) במשרדי העירייה, תוך ששמורה להם הזכות לבקש באופן ממוקד וקונקרטי העתקים בעניינים מוגדרים שיימצאו על ידי העותרת כמגלים עניין ציבורי מיוחד. למרות זאת לא נחה דעת העותרת והיא עומדת על עתירתה.

המשיבה טוענת כי תמצית הנחיית היועץ המשפטי לממשלה אשר ניתנה בעניין זכות העיון ביומני שרים היא כי יש לבחון כל בקשה לאור הסייגים הקבועים בחוק וכי ככל שמדובר בבקשה ממוקדת – המתייחסת לפרק זמן מוגדר וסביר, או לנושא מוגדר וממוקד – הרי שככלל יש להיענות לבקשה ולמסור את המידע המבוקש. זאת תוך בחינה פרטנית של תחולת הסייגים הרלוונטיים המנויים בסעיפים 8 ו-9 בחוק כפי וככל שהם חלים על המקרה הנדון. המשיבה טוענת כי לשיטת היועץ המשפטי לממשלה האיזון הנכון בין זכות הציבור לגישה למידע המצוי ביומן השר (או ראש העיר) לבין האינטרסים הפרטיים והציבוריים השוללים את מסירת המידע, מחייב בראש וראשונה כי הבקשה תהיה ממוקדת באופן שהיא תתייחס לפרק זמן מוגדר וסביר או לנושא מוגדר וממוקד. זאת במובחן ממסע דייג בלתי ממוקד כגון בקשת העותרת. נטען כי על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה רק בקשות ממוקדות ייבחנו פרטנית וביחס אליהן תיבחן שאלת קיומם של הסייגים הקבועים בסעיפים 8 ו-9 לחוק. נטען כי תמוה כי העותרת המבקשת להסתמך על הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מתעלמת מתנאי מוקדם זה הקבוע בהנחיה ומבקשת לקבל לידיה את כל יומן ראש העירייה במשך שנתיים תמימות. נטען כי אין מדובר בדרישה ממוקדת לא בזמן ולא בעניין.

עוד טוענת המשיבה כי אין עסקינן בתיעוד של פעולות שלטוניות באשר אין חובה שבדין על ראש העירייה לנהל יומן ומשנוהל יומן אין חובה שבדין לשמור אותו במשך תקופה כלשהי או בכלל. נטען כי מדובר בפעולת עזר אדמיניסטרטיבית, אשר לא נועדה אלא בכדי לסייע לראש העיר לנהל את זמנו וכי מטבעו של היומן שכלולות בו כל פגישותיו של ראש העירייה, לרבות כאלה המתקיימות בכובעו הפוליטי או הפרטי.

המשיבה טוענת כי זכות הגישה למידע הציבורי הקבועה בחוק איננה מוחלטת ויש לאזנה מול זכויות ואינטרסים אחרים. הסייגים לחובת הרשות למסור את המידע קבועים בסעיפים 8 ו-9 לחוק. המשיבה טוענת כי על פי סעיף 8(1) לחוק היא רשאית לדחות בקשה לקבלת מידע כאשר הטיפול בה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה. נטען כי הדרישה שראש העירייה ומנהלת לשכתו יעברו על כל העתק היומן בתקופה של כ-700 ימי עבודה, ייבחנו באופן פרטני וקפדני כל פגישה ופגישה וישקלו אם יש למחוק מההעתק המועבר פגישה או פרטים כאלה או אחרים הנזכרים בה הינה בלתי סבירה בעליל כאשר הבקשה מתפרשת על פני שנתיים ימים באופן המחייב הקצאת משאבי זמן עבודה בלתי סבירים בעליל. עוד טוענת המשיבה כי על פי סעיף 9(א)(3) לחוק רשות ציבורית לא תמסור מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981, אלא אם כן הגילוי מותר על פי דין. נטען כי יומנו של ראש העירייה כולל רישומי פגישות אישיות שלו אשר חשיפתן תביא בהכרח לפגיעה בלתי מוצדקת בפרטיות ראש העיר או לעיתים פגיעה בפרטיות צדדים אחרים לפגישה. כמו כן, טוענת המשיבה, כי מבין הוראות סעיף 9(ב) לחוק, המאפשר לרשות לסרב למסור מידע לפי שיקול דעתה, יכולים להיות רלוונטיים הסעיפים העוסקים במידע אשר גילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית או את יכולתה לבצע את תפקידיה; מידע על אודות מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב; מידע על אודות פרטי משא ומתן עם גוף או עם אדם שמחוץ לרשות; מידע בדבר דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי רשויות ציבוריות, חבריהן או יועציהן, או של דברים שנאמרו במסגרת תחקיר פנימי, וכן חוות דעת, טיוטה, עצה או המלצה, שניתנו לצורך קבלת החלטה, למעט התייעצויות הקבועות בדין; מידע הנוגע לניהול פנימי של הרשות הציבורית, שאין לו נגיעה או חשיבות לציבור; ומידע הנוגע לענייני משמעת של עובד של רשות ציבורית, למעט מידע בדבר ההליכים הפומביים על פי החוק.