העתירה שבכותרת הוגשה ביום 5.11.2014 והטענה העיקרית שעולה בה היא נגד החלטת המשיבה לסרב לאשר לעותר 2, שהוא בן לתושבת ישראל שנולד בישראל, להמשיך ולשהות בישראל לצד אימו ושאר בני משפחתו. החלטת הרשות המינהלית התקבלה לאחר שימוע שנערך לעותר 2 וסירוב הבקשה בסופו של יום בא מטעמים של מניעה פלילית. צוין בהחלטת הרשות המינהלית כי קיים מידע עדכני שלפיו העותר 2 ממשיך בפעילות פלילית ושנשקף סיכון פלילי מהמשך שהייתו בישראל. החלטה זו התקבלה ביום 12.3.2013. הוגשה עליה השגה לוועדת ההשגה לזרים זאת ביום 24.4.2013.
מהעת הזו המתינו העותרים לפי טענתם להחלטה של ועדת ההשגה לזרים בהשגה. אלא שביום 1.6.2014 חדלה ועדת ההשגה לזרים מלהתקיים והוקם בית הדין לעררים. ולמרות פרק הזמן הנוסף שהיה בידי ועדת ההשגה לזרים לסיים את הטיפול בהשגות שכבר היו תלויות לפיה, היא קיבלה בסופו של יום החלטה בעניינם של העותרים שלפיה ההשגה נמחקת (ביום 21.9.2014). מחיקת ההשגה (עת/1) נומקה בכך שעניינה של ההשגה נדון לפי המשיב במשך תקופה ארוכה; שגם תיק ההשגה מונח לפני הוועדה תקופה ארוכה; שוועדת ההשגה "סגרה שעריה" בחודש מאי 2014. ומטעמים אלה החליט יו"ר ועדת ההשגה לזרים ש"עניינה של השגה זו ישוב למשיב לעיון מחדש. מצופה כי המשיב יערוך הערכה מחודשת בעניין העולה בהשגה זו בלב פתוח ובנפש חפצה".
בעתירה שהוגשה לבית משפט זה נטען אפוא שלא היה מקום למחוק את ההשגה בשל כשלים שאין מקורם בהתנהלות העותרים אלא בעיכובים של המשיב ושל ועדת ההשגה לזרים. נטען שהחלטת ועדת ההשגה היא בלתי סבירה בחלוף מועד כה משמעותי העולה כדי 17 חודשים לקבלת החלטה. לא היה מקום בנסיבות אלה של מיצוי הליכים, לפי הטענה, למחוק את ההשגה ולהחזיר את העניין למשיבה. ומעבר לכך באו טענות מהותיות לעניין שלילת ההיתר של העותר 2.
לאחר הגשת העתירה, התבקשה המשיבה להודיע מכוח החלטתי שמיום 5.11.2014, אם התקבלה החלטה חדשה בעניין העותרים, ומהי החלטה זו. המשיבה הודיעה שהתקבלה עמדה עדכנית של המשטרה וזו מתנגדת לבקשת העותר בשל תיקי מב"ד תלויים ועומדים. דווח שהעותר זומן לראיון בכדי לקבל החלטה חדשה בעניינו. בהודעה נוספת שלאחר הראיון, דווח בית המשפט על כך שהעותר הגיע לראיון אך הוא סירב לענות על חלק מהשאלות תוך שצורף פרוטוקול הראיון. העותרים הגישו הודעה מטעמם שבה הם חולקים על נסיבות עריכת השימוע כפי שדווחו מפי המשיבה. לטענתם נפלו פגמים משמעותיים במהלך השימוע ואף הוגשה תלונה על כך. בסופו של דבר, ההודעה שהוגשה לבית המשפט מטעם המשיבה הייתה שהתקבלה החלטה חדשה בעניינו של העותר ובה הוחלט שוב לסרב לבקשה. זאת, שכן "לנדון תיקי מב"ד בגין התחזות לאחר במטרה להונות, גניבת רכב, פריצה לרכב בכוונה לגנוב". ועוד צוין בהחלטה שניתן להגיש עליה ערר לבית הדין לעררים בירושלים. בית המשפט התבקש בעקבות זאת למחוק את העתירה תוך שנשמרת לעותרים הזכות להגיש ערר לבית הדין לעררים.
העותרים הגיבו לבקשה זו תוך שהם טוענים שאין מקום למחוק את העתירה בעת הזו. לטענתם ההחלטה החדשה שהתקבלה לא עומדת באמת המידה שקבעה ועדת ההשגה לזרים עת מחקה את השגתם. כך הדבר, שכן היה על המשיבה לבחון את עניינו של העותר בלב פתוח ובנפש חפצה אולם מהלך העניינים שבא לאחר מכן לא עלה בקנה אחד עם הוראה זו. נטען – שוב – שנפלו פגמים וכשלים קשים ביותר בשימוע שנערך לעותר. נטען גם שההחלטה החדשה שהתקבלה היא החלטה "סתומה ולא מנומקת" ושאין בה התייחסות לטענות של העותר 2. מטעם זה ונוכח יתר הטענות שבעתירה, התבקש בית המשפט להותיר את העתירה על כנה ולדון בה תוך מתן הסעדים שהתבקשו. כלומר, מתן החלטה שתאשר את המשך שהייתו של העותר בישראל מכוח תקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל, תשל"ד-1974.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.