עת"מ 10114-07-14 סלימאן נ' שר הפנים

עניינה של העתירה בסירובו של המשיב להכיר בעותר כזכאי לקבלת היתרי שהייה מתחדשים ("היתרי מת"ק") בירושלים, מכוחה של החלטת ממשלה 2492 מ- 28.10.07, העוסקת בתושבי אזור יהודה ושומרון השוהים במזרח ירושלים תקופה ממושכת ללא אשרה כדין.

רקע נורמטיבי

1. במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת נדונו בערכאות עתירות של תושבי אזור יהודה ושומרון (להלן: איו"ש) שהתגוררו בירושלים שנים רבות שלא כדין, וטענו כי הם זכאים למעמד של תושבי קבע. על פי החלטת הגורמים המוסמכים באותן שנים, מי שהוכיח כי התגורר בתחום ירושלים עובר למפקד האוכלוסין שנערך ב- 1967, קיבל רישיון לישיבת קבע.

2. הבקשות לקבלת מעמד קבע המשיכו לבוא, ובשנת 1998 נדונה הסוגיה בפני ראש הממשלה. ההחלטה שהתקבלה (על דעת היועץ המשפטי לממשלה) הייתה, שאין עילה משפטית להעניק לתושבי איו"ש, שהתפקדו במפקד האוכלוסין באיו"ש בשנת 1967, מעמד קבע בישראל. עם זאת, בשל רגישות העניין הוצהר, כי אין כוונה לפעול לגירושם מישראל של מי שיוכיחו שהתגוררו בירושלים שנים רבות. החלטה זו, המכונה "הסדר 72", קבעה קריטריונים על פיהם נדרשו ראיות אובייקטיביות חותכות למגורים ברצף בירושלים, לכל המאוחר החל מ- 31.12.72. מי שעמד בנטל להוכיח שלא עזב את ביתו בירושלים החל מאותו מועד, קיבל היתרי שהייה.

3. החלטת הממשלה הבאה היא ההחלטה העומדת ביסוד העתירה שלפניי (להלן: החלטת הממשלה). המדובר, כאמור, בהחלטה מאוקטובר 2007, המאפשרת מתן היתרי שהייה זמניים לתושבי איו"ש, הרשומים במרשם האוכלוסין הפלסטיני, ואשר הקמת גדר הביטחון באזור ירושלים פגעה באופן ממשי במרקם חייהם במובן של מניעה או הכבדה קשה לקיים קשר עם שטחי איו"ש. כך נאמר בהחלטה:

"שר הפנים לא יעניק רישיון ישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 לתושב אזור יהודה ושומרון (איו"ש) השוהה בישראל שלא כדין, אשר מבקש רישיון ישיבה בישראל על בסיס טענה כי מרכז חייו היה בירושלים המזרחית, בשטח שהוחל עליו בשנת 1967 השיפוט, המשפט והמינהל של מדינת ישראל ... עובר לחודש יוני 1967, אף שלא התפקד במפקד 1967 כתושב מזרח ירושלים.

תושב איו"ש הרשום במרשם האוכלוסין באיו"ש והמתגורר, שלא כדין, במזרח ירושלים, ברציפות משנת 1987 ועד ליום הגשת בקשתו בהתאם להחלטה זו, ואשר בניית גדר הביטחון באזור ירושלים פגעה באופן ממשי במרקם חייו, במובן של מניעה או הכבדה קשה לקיים קשר עם שטחי איו"ש, רשאי שר הפנים לאשר את המשך ישיבתו במזרחי ירושלים, עפ"י היתר זמני שיינתן לו על ידי מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון, בשים לב לנסיבותיו האישיות.

היתר כאמור ... יינתן לאחר ששוכנע שר הפנים ... על בסיס ראיות אובייקטיביות מהימנות כי המבקש התגורר ברציפות במזרח ירושלים משנת 1987 ועד ליום הגשת בקשתו, ובהיעדר מניעה פלילית או ביטחונית לאישור הבקשה."

מכוחה של ההחלטה האמורה, הנטל להוכחת רציפות מגורים מורכב משלושה רכיבים: המבנה המשמש למגורי מבקש הבקשה נמצא בשטחה של מדינת ישראל; המבנה היה קיים החל משנת 1987 ולאחריה; המבקש התגורר במבנה החל מ- 1987 ועד ליום הגשת הבקשה.