חוסר סבירות של הוראת השהייה שהוצאה למסתנן למתקן חולות

פסק דין

1. בפניי עתירת העותר כנגד החלטת המשיבה, שעניינה מתן הוראה לעותר להתייצב במתקן חולות מכוח הוראת סעיף 32ד(א) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד 1954 (להלן: "החוק") כפי שתוקן, בהוראת שעה, בתיקון מספר 4 לחוק (הוראת שעה) התשע"ד 2013 ( להלן: "תיקון מספר 4 לחוק").

    

2. העותר השיג בעתירה דנן כנגד דבר חוקיות תיקון מספר 4 לחוק וכנגד הקריטריונים שקבעה המדינה, בהוראה מנהלית, להוצאה הוראת השהייה כנגדו ואופן אכיפתם. כמו כן, טען העותר כי לא נערך לו שימוע כדין טרם הוצאת הוראת השהייה במתקן.

   רקע עובדתי

3. העותר, יליד 1983, אזרח סודן מאזור ניאלה- דרפור, הסתנן לתחומי מדינת ישראל ביום 04.04.2010.

   ביום 05.05.2010, שוחרר העותר ממשמורת וניתנה לו אשרת שהייה בישראל מכוח הוראת סעיף 2 (א) (5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב -1952.

   לעותר שלושה ילדים ומשפחתו מתגוררת באזור חי אל ג'בר בסודן.

    

4. ביום 20.02.2014, בעת התייצבותו של העותר בלשכת משרד הפנים בבאר שבע, לצורך חידוש רישיון הישיבה שלו, ולאחר שנערך לו תשאול, קיבל העותר מפקיד רשות האוכלוסין וההגירה הוראה להתייצב במרכז השהייה "חולות", עד לא יאוחר מיום 30.03.2014.

    

5. בעקבות הוראת ההתייצבות, הגיש העותר, ביום 30.03.2014, עתירה לבית המשפט ועניינו נידון בפני כבוד השופט אזולאי ( עת"מ 58105-03-14 עומר אחמד נ' משרד הפנים).

   בדיון שהתקיים, ביום 04.04.2014, בפני כב' השופט אזולאי, נמחקה העתירה, לבקשת העותר, נוכח הסכמת המדינה לבצע לעותר תשאול נוסף.

   ביום 10.04.2014, נערך לעותר תשאול נוסף, לאחריו, קיבל העותר הזמנה נוספת להתייצב במתקן השהייה בחולות, אשר תוקפה מיום 08.05.2014.