עת"א 7495-11-14 אלמוני (אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

כללי

1. העותר מרצה עונש מאסר בן 3 שנים ו-10 חודשים שהוטל עליו בגין עבירות סמים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והפעלת מאסר מותנה שהושתו עליו בגין ת"פ 50836-05-11, והחל לרצות עונשו ביום 30.3.11.

    

2. ביום 8.5.13 הופסק מאסרו הפלילי של העותר והוא ריצה 90 ימי מאסר מתוך 250 ימי מאסר בגין אי תשלום קנס שהוטל עליו בת"פ (שלום רמלה) 2642/11, ובחלוף 90 ימים (דהיינו – ביום 5.8.13), שב העותר והמשיך לרצות את תקופת מאסרו בגין ת"פ

   50836-05-11 האמור.

    

3. משמעות הפעלת עונש המאסר חלף קנס תוך כדי ריצוי עונשו הנוכחי, הינה כי תקופת מאסרו הכוללת עולה על 4 שנים.

    

4. תיקון 41 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 ערך אבחנה בין אסירים אשר נדונו לתקופת מאסר שאינה עולה על ארבע שנים לבין אסירים שנדונו לתקופה העולה על ארבע שנים, ובהתאם לסעיף 68א בסימן ט'1 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, אסיר שנדון לתקופת מאסר העולה על ארבע שנים, ואשר ועדת השחרורים לא באה בהמלצה לשחרורו המוקדם, לא יזכה אף בשחרור מנהלי.

    

5. העותר מלין, אם כן, על החלטת המשיב לכלול ב"תקופת מאסרו" את המאסר אותו ריצה חלף קנס, כיוון שבעטיו מרצה הוא תקופת מאסר העולה על ארבע שנים.

   טיעוני הצדדים