עת"א 5892-01-16 מזרחי נ' הממונה על עבודות שירות - מפקדת גוש דרום ואח'

לפניי עתירה המכוונת נגד החלטתו של נציב שירות בתי הסוהר מיום 24.12.2015. בהחלטה זו הופסקו את עבודות השירות שהוטלו על העותר (בהיקף של 6 חודשים).

עונש עבודות השירות הוטל על העותר בגזר דין של בית משפט השלום בירושלים עוד ביום 21.5.2015. המועד לריצוי עבודות השירות נקבע ליום 12.7.2015. החלטת נציב שירות בתי הסוהר מושא העתירה, היא בשל אי התייצבות העותר לריצוי עבודות השירות. על אי התייצבות זו אין לפניי מחלוקת. הטעם לכך הוא העובדה שהעותר עצור בפיקוח אלקטרוני במסגרת הליך אחר – נוכח הגשת כתב אישום לבית משפט זה (מ"ת 40214-07-15). לפני החלטת נציב שירות בתי הסוהר נערך לעותר שימוע כאשר לבד מעצם אי ההתייצבות לביצוע עבודות השירות, צוין בעילות לקיום השימוע שהעותר נתון במעצר בתנאים שאינם מאפשרים את התייצבותו להמשך ביצוע עבודות השירות. בשימוע שנערך לעותר ביום 21.12.2015 טען העותר שאי ההתייצבות אינו באשמתו ושבא כוחו הנחה אותו לחכות היות והוא יגיש בקשה לפתיחת חלון ליציאתו מהמעצר בתיק המעצר על מנת לאפשר לו לבצע את עבודות השירות. נציב שירות בתי הסוהר קבע כאמור בהחלטתו שיש להפסיק את עבודות השירות ולהורות על ריצוי יתרת התקופה (184 ימים) בבית הסוהר וזאת היות והעותר כאמור אינו יכול לבצע את עבודות השירות בשל היותו עצור בפיקוח אלקטרוני.

בעתירה שהוגשה לבית משפט זה צוין שהטעם שטען העותר לפני נציב שירות בתי הסוהר – היה טעם סביר ואמתי שמכוחו הוא אכן לא יכול לבצע את עבודות השירות. היה מקום לפי הטענה לאפשר לעותר להגיש את הבקשה המתאימה למנהל האיזוק האלקטרוני על מנת לאפשר לו לצאת לריצוי עבודות השירות. ב"כ העותר אף טען שלמעשה יש לראות את המצב כהתנגשות בין שני צווים חוקיים: גזר הדין שבמסגרתו נגזרו על העותר אותם חודשי עבודות שירות; וההחלטה בתיק המעצר שמכוחה הוא עצור בפיקוח אלקטרוני. הפתרון המעשי שהתבקש להורות עליו הוא שמועד ריצוי עבודות השירות יידחה עד לאחר סיום ההליכים בבית המשפט המחוזי או לחילופין שההחלטה מושא העתירה תעוכב עד לפתיחת "חלונות" בתיק המעצר שיאפשרו לעותר לבצע את עבודות השירות.

הוגשה תגובת המשיבים לעתירה. בתגובה התבקש לדחות את העתירה מכל וכל היות וההחלטה הייתה סבירה וראויה ותחת טענה עקרונית שלפיה מסגרת של עבודות שירות אינה מהווה חלופת מעצר ואין מקום לאפשר את המבוקש במיוחד נוכח פרק הזמן שחלף מבלי התייצבות לביצוע עבודות השירות. נקבע מועד לדיון בעתירה. בפתח הדיון בעתירה ביקשה באת כוח העותר לא לקיים את הדיון היות שהוגשה בינתיים בקשה לעיון חוזר בתיק המעצר; בקשה שבה התבקש לאפשר לעותר לבצע את עבודות השירות על דרך של פתיחת "חלונות" באיזוק האלקטרוני. למרות הקושי שהיה בכך שהודע לבית המשפט על הגשת הבקשה לעיון חוזר רק באותו היום (והבקשה עצמה הוגשה באותו היום), נקבע בהחלטה מיום 14.1.2016 שמועד הדיון יידחה ויתאפשר לבאת כוח העותר להודיע את עמדתה בעניין העתירה נוכח ההליך שהוגש בבקשה לעיון חוזר. יצוין שעובר למתן החלטה זו ציינה באת כוח העותר בתשובה להערות בית המשפט שככל שהבקשה לעיון חוזר בהליך המעצר תידחה "סביר להניח שאנחנו לא נעמוד על העתירה" (עמ' 2 ש' 13 לפרוטוקול).

הבקשה לעיון חוזר שהוגשה בתיק המעצר – הובאה לפני מותב אחר (כב' השופטת ג' כנפי-שטייניץ). לאחר דיון שהתקיים בבקשה זו, נדחתה הבקשה לעיון חוזר. בית המשפט בחן את תסקיר המעצר והגיע למסקנה שלפיה אין מקום לאפשר לעותר לצאת לביצוע עבודות השירות כפי שביקש. צוינה עוד בהחלטה המסוכנות של העותר והקשיים בהטמעת משמעות מעשיו, כמו גם הקשיים שהיו עובר לשחרורו כאשר השחרור נעשה רק תחת תנאי פיקוח אלקטרוני ופיקוח אנושי. עוד נקבע בהחלטה שהבקשה לאפשר לעותר לצאת לביצוע עבודות שירות היא הקלה "מפליגה" בתנאים, ושאין לעותר זכות קנויה להקלה בתנאי שחרורו כדי לבצע את עבודות השירות. כך במיוחד, הוסף וצוין, כאשר העותר המשיך לבצע את העבירות בעוד הליכים אלה עומדים ותלויים נגדו. בכל הקשור לתסקיר שירות המבחן צוין בהחלטה הנזכרת שאמנם הייתה המלצה לאפשר לעותר לצאת לביצוע עבודות השירות בליווי. אולם בית המשפט לא שוכנע ששירות המבחן שקל את כל השיקולים הצריכים לעניין, בכלל זה דפוס התנהגות העותר, כמתואר בתסקיר המעצר המוקדם יותר. כך או אחרת, צוין עוד, המלצת שירות המבחן אינה מחייבת אלא שהיא שיקול אחד מבין יתר השיקולים שיש לשקול. נקבע לבסוף שאין מקום לשינוי התנאים המגבילים בכדי לאפשר לעותר לבצע עבודות שירות "מבלי לסכן את אינטרס הציבור". מטעמים אלה נדחתה הבקשה.

אחר הדברים האלה, ביקש בא כוח העותר לחדש את הדיון בעתירת האסיר שלפניי – והיא העתירה נגד ההחלטה להפסיק את עבודות השירות. בדיון שהתקיים ביום 2.3.2016 ביקש בא כוח העותר להמשיך ולהשעות את בירור עתירת האסיר לגופה נוכח כוונתו להגיש ערר לבית המשפט העליון על החלטת כב' השופטת כנפי-שטייניץ בתיק המעצר – היא ההחלטה שבה נדחתה הבקשה לאפשר לעותר לשנות את תנאי מעצרו בפיקוח אלקטרוני, על מנת לבצע את עבודות השירות. בדיון נוסף שהתקיים לפניי, כפי המבוקש, ובתשובה לשאלת בית המשפט, הודיע בא כוח העותר במפורש שככל שבית המשפט העליון ידחה את הערר, "אנו מסכימים להפקעה ולדחיית עתירת האסיר שהגשנו בלא צורך בדיון נוסף" (עמ' 5 ש' 4-3). באת כוח המשיבים התנגדה בדיון נוסף זה לדחייה נוספת בבירור העתירה. היא הדגישה את פרק הזמן שחלף כאמור מבלי ההתייצבות לביצוע עבודות השירות. היא גם ציינה שמאז החלטת כב' השופטת כנפי-שטייניץ חלף פרק זמן נוסף ולא הוגש ערר והעותר מבקש אפוא "למשוך את ההליכים". ההחלטה להפסיק את עבודות השירות הייתה מלכתחילה החלטה סבירה. היא נותרה החלטה סבירה נוכח ההליכים שהיו מאז. יש ליצוק תוכן להחלטה שניתנה ולא לעכב עוד את הדיון. בא כוח העותר התחייב מצדו להגיש את הערר לבית המשפט העליון עד ליום 8.3.2016. בשלהי דיון זה ולמרות הקשיים המשמעותיים שפורטו בהחלטה, מצאתי מקום לאפשר לעותר להגיש את הערר לבית המשפט העליון כדי מיצוי זכות הערר שלו וזאת גם בהמשך להודעת בא כוח העותר שלפיה ככל שהערר יידחה יהיה בכך כדי להביא גם לדחיית עתירת האסיר דנן.