עת"א 58315-07-15 בל(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח'

העותר מרצה מאסר ראשון בן 20 שנה לאחר שהורשע בעבירות של אינוס בנסיבות מחמירות, מעשה מגונה, תקיפה וסחיטה באיומים אשר בוצעו כלפי בתה של חברתו לחיים בהיותה בגיל 8 שנים ועד להגיעה לגיל 15 שנים וכן כלפי חברתה של הבת אשר היתה בת 15 שנים בעת ביצוע העבירות כלפיה.

העותר החל לרצות מאסרו ביום 10.2.2001, הוא מסווג לקטגוריה ב1 , פרופיל וג"ע.

העותר מלין על אי השבתו לסבב חופשות, סבב בו היה משולב עד לחודש דצמבר 2014 עת הפר את תנאי חופשתו וחופשותיו הופסקו.

חופשותיו הקודמות של העותר, טרם הפסקתן, היו בהמלצת מב"ן ווג"ע עת היה העותר בטיפול ייעודי במב"ן , כעולה מדו"חות גופים אלה , וזאת על מנת לעודדו להמשיך בטיפול בו החל.

בדיון שהתקיים לפני טען ב"כ המלומד של העותר כי העותר יצא לחופשות במשך כשנתיים ימים ולא הפרן עד לאירוע שהתרחש בחודש אוקטובר 2014 עת חזר מחופשה ללא ערב מלווה.

הקבוצה בה השתתף היתה במב"ן ודווקא מב"ן ממליץ על השבתו של העותר לסבב חופשות.

מאידך, וג"ע אשר לא נפגשה עם העותר מתנגדת להשבתו לסבב זה.

בכתב התשובה נטען כי מב"ן אינם מתנגדים להחזרת העותר לסבב החופשות אך קיימת התנגדות מצד וג"ע וזאת בהתבסס על כך שעל אף שהעותר שולב בטיפול ייעודי לעברייני מין במסגרת מב"ן ובקבוצה פסיכו-חינוכית , מתרשמים גורמי הטיפול כי העותר אינו לוקח אחריות מלאה למעשיו ומשליך את האשמה על גורמים חיצוניים (פגיעה שחווה בילדותו – טענה שנדחתה בגזר הדין שניתן בעניינו והתמוטטות נפשית שחווה בצבא), לא הצליח להפיק תועלת מהטיפול הייעודי בשל נוקשות בדפוסי חשיבתו ולכן הסיכון להפרת תנאי החופשה ולמסוכנותו עולה.

בטרם מתן החלטה ביקשתי מן המשיב להעמיד לעיוני את דו"חות וג"ע הקודמים בעניינו של העותר אשר בהם המלצה לשלב את העותר בסבב חופשות.