עת"א 54273-05-15 בטש(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח'

עניינה של עתירה זו, שהיא עתירת המשך לעתירה שנדונה בעת"א 63525-03-15 (להלן: "העתירה הקודמת"), בבקשת העותר לצאת לחופשה. בפסק הדין שניתן בעתירה הקודמת, שגם היא הייתה בעניין בקשת העותר לצאת לחופשה, הורה בית המשפט על החזרת עניינו של העותר לוועדת האלמ"ב כדי שבקשתו תיבחן על בסיס נתונים נוספים, שלא היה ברור אם עמדו לנגד עיני הועדה כאשר נתנה אז את חוות דעתה. הנתונים התייחסו למערכת יחסיו עם בת זוגו הנוכחית, כאשר ועדת האלמ"ב התבקשה לבדוק ולהבהיר האם נתונים אלו משפיעים על חוות דעתה, שעיקרה בנוגע למערכת יחסים אלימה של העותר עם בת זוגו הקודמת. הנושא הוחזר לבחינת ועדת האלמ"ב, שחזרה על התנגדותה להוצאת העותר לחופשה. בהתאם גם לא אושרה לעותר חופשה. מכאן העתירה שבפני.

יצוין עוד כי לאחר שהוגשה העתירה, הגיש העותר בקשה לאשר לו התייחדות עם בת זוגו הנוכחית. הבקשה הוגשה במסגרת עתירה זו. שב"ס הגיש תגובה בכתב לבקשה, ממנה עולה כי העותר לא הגיש את הבקשה בהתאם לנהלים וכי חסרים מסמכים כאלו ואחרים כדי שבקשתו תידון. למעשה לא ניתנה החלטה בבקשתו זו לגופו של עניין, מאחר והבקשה לא הוגשה כנדרש. בנסיבות אלו אין צורך להיזקק לבקשה. ב"כ העותר מתבקש לסייע בידי העותר להגיש את הבקשה עם כל המסמכים הנדרשים, כדי שהבקשה תידון אצל שב"ס. מובן כי אם תידחה בקשתו לגופה, תהיה פתוחה הדרך לפנות בעתירה חדשה.

אדון, אם כן, בעתירה המקורית בעניין בקשת העותר לצאת לחופשה. כאמור בקשתו נדחתה על בסיס החלטה עדכנית של ועדת האלמ"ב. יצוין כי בין לבין השלים העותר השתתפות בקבוצת שליטה בכעסים. התרשמות גורמי הטיפול של שב"ס הייתה שהמסגרת הטיפולית הראשונית אינה עונה על כל צרכיו של העותר וכי עדיין ניתן להבחין בקושי באימוץ דרכי התמודדות חלופיות למצבי דחק ותסכול וכי עדיין קיימים דפוסי התנהגות אלימים במרחב האינטימי.

בכל הנוגע לוועדת האלמ"ב צוין כי נפגעת העבירה, בת זוגו הקודמת של העותר, לא נמצאת בקשר רציף עם גורמי הטיפול. מכאן שהיה קושי בקבלת מידע ממנה. עם זאת התרשמו גורמי ועדת האלמ"ב מקשר מתמשך של נפגעת העבירה עם העותר ותלות הנמשכת גם כעת. התרשמות זו היא על בסיס עובדות שפורטו בסעיף ב' לדו"ח החסוי שהוצג לעיון בית המשפט. מטעמים מובנים לא אפרט את תוכן המידע. אציין רק כי בשים לב לאמור בפסקה שלישית של סעיף ב' הנ"ל, לא ברור הקושי ביצירת קשר עם בת הזוג הקודמת ובירור מעמיק עמה כדי שהנתונים המעודכנים יהיו בפני ועדת האלמ"ב.

בסיכומו של דבר ניתן ללמוד כי החלטת שב"ס מבוססת על התרשמות ישירה של גורמי הטיפול של שב"ס, ולפיה העותר מצוי רק בשלב ראשוני של טיפול, כאשר דפוסי התנהגותו האלימה במרחב האינטימי טרם שונו וחוות דעת של ועדת האלמ"ב, שכאמור מבוססת על מידע חלקי בלבד שלא עודכן ונבחן כנדרש. ברקע כל האמור תלויה ועומדת בקשתו להתייחדות עם בת זוגו הנוכחית, בקשה שטרם נדונה מטעמים שעיקרם חסר במסמכים. מצאתי לנכון לקשור את הנושאים מאחר ובהחלט יתכן וקיימת זיקה רגשית בין שני ההליכים, במובן זה שהקשר המוגבל עם בת הזוג הנוכחי גורם להמשך המתח ותחושות התסכול כלפי בת הזוג הקודמת.

בנסיבות אלו אני מורה כדלקמן:

בכל הנוגע לבקשת ההתייחדות – בקשה זו תיבחן לגופה לאחר שיומצאו כל המסמכים לידי שב"ס. כאמור, איני מביע כל עמדה לעניין זה.

במקביל, וככל שלא יעלה בידי ועדת האלמ"ב לקבל מידע עדכני מגורמי הטיפול בכל הנוגע לבת הזוג לשעבר, נפגעת העבירה, וזאת בתוך 45 ימים מהיום, כי אז ישוב שב"ס ויבחן את האפשרות להוציא את העותר לחופשה בתנאים שיבטיחו הרחקה ומניעת קשר מבת הזוג הקודמת, נפגעת העתירה - כל זאת גם ללא המלצה חיובית של ועדת האלמ"ב. ככל שועדת האלמ"ב תמשיך ותבסס את עמדתה על העדר אפשרות לבצע בדיקה עדכנית ואימות מידע עם נפגעת העבירה, ובפועל על בסיס מידע שאינו עדכני, כך יש להפחית במשקל שיינתן לחוות דעת ועדת האלמ"ב. יהיה על שב"ס לבחון את אפשרות הוצאת העותר לחופשה באמות המידה שפורטו לעיל, בהתבסס על דו"ח מעודכן של גורמי הטיפול של שב"ס וכל יתר הנתונים המצויים בידי שב"ס והמשטרה והנדרשים לעניין.

כמו כן, גורמי הטיפול יבחנו את האפשרות שהיעתרות לבקשת העותר בעניין בת זוגו הנוכחית תפחית את הימשכות התסכול והמתח כלפי נפגעת העבירה, בת זוגו הקודמת, וגם לכך יהיו השלכות על האפשרות לשקול בחיוב את הוצאת העותר לחופשה במגבלות שצוינו.