עת"א 53951-09-14 דיאב(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

כב' השופט אטרש:

1. זוהי עתירה נגד החלטת ועדת השחרורים מיום 17.9.14, אשר דחתה את בקשתו של העותר לשחררו על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת מאסרו בהתאם להוראות חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א – 2001 (להלן: "החוק").

    

   העובדות והשתלשלות ההליכים

    

2. עסקינן בעותר אזרח לבנוני, תושב כפר ווזאני, אשר הורשע על סמך הודאתו בעבירות של יבוא סם מסוכן והחזקת סם שלא לשימוש עצמי בלבד, כאשר נאשם נוסף, אחיו של העותר, הורשע בסיוע לאותן עבירות. על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, שבו הודה העותר, בתאריך 9.11.07 בשעות הלילה, נטל העותר תיק גדול ובו סם מסוכן וחצה עמו את הגבול לתוך ישראל כשהנאשם האחר מסייע לו בכך כשהם לבושים במדי כוחות האו"ם; מיד עם כניסתם לישראל, ולאחר שלא נשמעו להוראות החיילים שהיו מוצבים במקום, נורו השניים ונעצרו על ידי כוחות הצבא כאשר הסמים ברשותם.

    

3. בגזר דינו מיום 8.1.09, קיבל בית המשפט את הסדר הטיעון וגזר על העותר 10 שנות מאסר מהן 8 שנים לריצוי בפועל החל מיום מעצרו, 9.11.07, והיתרה על-תנאי למשך 3 שנים.

    

4.  

   א.משנשא שני שלישים מתקופת מאסרו, הובא עניינו של העותר לדיון בפני ועדת השחרורים ביום 24.10.12. במסגרת הדיון בפני הוועדה, טען ב"כ העותר דאז, עו"ד פלאח, כי בגין כניסתו למדינת ישראל עבר העותר על החוק הלבנוני, ובשל כך נשפטו העותר ואחיו למאסר עולם ולקנס כספי. ב"כ העותר הוסיף וטען, כי למעשה העותר נשפט פעמיים על אותה עבירה, ובנסיבות אלה, כאשר העותר צפוי למאסר עולם בארצו, אין לו אפשרות לסכן שוב את אזרחי המדינה. ב"כ העותר הודיע, כי הוא זקוק לחודש וחצי כדי להציג את גזר הדין בפני הוועדה.