ח' נ' שרות בתי הסוהר

1.העותר נדון למאסר עולם בלתי קצוב. נושא מאסרו מ-17.8.2009 ושוהה בכלא "רימונים".

2.העותר טוען כי בחודש אוקטובר 2017 החל לסבול מכאבי גב עזים, הכוללים תרדמת של רגליו ותחושת "נמלים" ברגליים.

ביום 20.11.2017 הוצא העותר (ע"י שב"ס) לבדיקה במחלקה האורתופדית בבית חולים "מאיר" ונבדק על ידי אורתופד מומחה דר' בן אליהו (להלן: "הרופא המומחה"). לאחר הבדיקה המליץ המומחה שהעותר יישן על מזרון אורתופדי, נעליים אורתופדיות, פיזיותרפיה, נטילת משככי כאבים ומעקב אורתופדי בחלוף חודש.לעתירה צורף סיכום הביקור בבית החולים מיום 20.11.2017 (להלן: "סיכום הביקור").

3.העותר פנה בבקשה לספק לו מזרון אורתופדי ונעליים אורתופדיות ובקשתו נדחתה. רופא המרפאה הודיע לו כי לא יקבל טיפולי פיזיותרפיה ולא ייצא למעקב בבית החולים.

4.מכאן העתירה, במסגרתה נטען כי החלטת המשיב הינה בלתי סבירה בהיותה מנוגדת להמלצות הרופא המומחה וגורמת לעותר להמשיך ולסבול מכאבים עזים בגבו.

לחילופין, נטען כי העותר מוכן לממן מכספו נעליים ומזרון אורתופדיים שיירכשו עבורו על ידי שב"ס.

5.העתירה עניינה בארבעה נושאים – טיפול פיזיותרפיה, מזרון אורתופדי, נעליים אורתופדיות ואספקת משככי כאבים.

6.בדיון הראשון (ב-20.2.2018) הודיע העותר כי הוא חוזר בו מהבקשה לנעליים אורתופדיות. לאור עמדת המשיב לגבי התחלת הטיפול הפיזיותרפי ניתנה החלטה כמבוקש. באשר למשככי הכאבים, הודיע העותר כי הגיע להסכמה עם שב"ס, לגבי אופן רכישת משככי הכאבים.

לאור האמור לעיל, מתייתר הדיון בשלושת הנושאים הנ"ל והדיון יתמקד בבקשה למזרון אורתופדי.

7.בכתב התשובה טען המשיב כי מבירור שערכו גורמי המשיב עם מ"מ סגן ראש מינהל רפואה מטעם משרד הבריאות, עולה כי מזרן אורתופדי אינו אביזר רפואי ועל כן אינו דורש אישור של משרד הבריאות לייבוא או הפצה. לדבריה של מ"מ סגן ראש מינהל הרפואה לא קיימת הגדרה של מזרון אורתופדי.