עת"א 43737-01-15 ס.מ (אסיר) נ' שב"ס ואח'

העותר מלין על מניעת חופשותיו.

העותר שפוט לשנתיים, בגין עבירות סמים, מחודש 04/2014 וזהו מאסרו השני בגין עבירות סמים.

במאסרו הראשון הורשע על סחר בסמים ואף קיבל שחרור מוקדם.

המשיבים נימקו החלטתם ראשית, בכך שהעותר מסרב לקבל טיפול גמילה שהוצע לו, שעה שהוא טוען כי שימוש בגראס אותו הוא עושה, אינו מהווה התמכרות ושנית, נוכח עמדת משטרת ישראל המתנגדת לבקשה בשל מידע מודיעיני בעניינו בדבר חשש לפגיעה בו מצד אחרים בחופשה.

בתגובה לטענות אלה טען העותר כי הוא רצה להשתלב בטיפול ואף ביקש זאת ועבר ראיון קבלה, אך הייתה זו התרשמות צוות הקהילה הטיפולית לפיה רמת תפקודו בתחומי החיים השונים היא גבוהה והוא לא זקוק למסגרת כוללנית לצורך השיקום.

לטענתו, הוא ביקש טיפול פרטני.

אשר להתנגדות משטרת ישראל, טען שזוהי נטענת על יסוד תיקי אלמ"ב שפתחה לו גרושתו, כדי להשיג ממנו דברים שונים בצורה לא הוגנת.

הוא טען כי מרבית התיקים נסגרו ולא הוגש נגדו כתב אישום בגין אף אחד מהם.

אין חולק, לאחר הגשת כתב תשובה משלים, כי מרבית התיקים כנגד העותר נסגרו בשל העדר תשתית ראייתית מספקת להרשעה וכי תיק אחד נסגר מחוסר עניין לציבור.

על אף האמור, אין בכך כדי לסייע לעותר משום שמשטרת ישראל מבססת התנגדותה על מידע מודיעיני בדבר חשש לפגיעה בעותר שאינו קשור בתיקי האלמ"ב הנ"ל.

עיון במידע המודיעיני, מלמד כי מדובר בחשש לפגיעה מצד גורמים עבריינים על רקע פרשה עסקית בין העותר לבין אותם עבריינים.

לאמור לעיל יש להוסיף את המפורט בדו"ח גורמי הטיפול לפיו, העותר מסרב להשתלב בטיפול גמילה שהוצע לו וטוען כי שימוש בגראס אותו הוא עושה, לא מהווה התמכרות.