עת"א 42930-04-15 מדינת ישראל נ' אלבל(אסיר)

לפניי מונחת בקשת העותר, שירות בתי הסוהר, להאריך את תקופת החזקתו של האסיר מוחמד אלבל (להלן: "המשיב"), בתנאי הפרדת יחיד, למשך 6 חודשים, החל מיום 17.5.15, לפי סעיף 19ה לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב- 1971 (להלן: "הפקודה").

המשיב הנו אסיר בטחוני המרצה עונש מאסר של 12 שנים, החל מיום 15.8.2008, בגין עבירות ניסיון רצח, עבירות בנשק, חברות בארגון טרור, ומסירת ידיעה לאויב. המשיב מוחזק בהפרדת יחיד החל מיום 26.12.13, לבקשת גורמי הביטחון ובאישור נציב שב"ס, מן הנימוק של שמירה על בטחון המדינה. בנוסף, לאחרונה הורשע המשיב בכתב אישום חמור המצביע על מסוכנותו הגבוהה. לדברי העותר, המשיב שותף לניסיונות לשקם את תשתית הטרור בגדה, ואחראי על גיוס אסירים אחרים לצורך זה. בגזר-הדין הוטלו על המשיב 42 חודשי מאסר, מתוכם 23 חודשים במצטבר למאסרו הנוכחי.

לטענת העותר, בעניינו של המשיב הצטבר מידע מודיעיני חסוי, הן של שב"ס והן של שב"כ, המצביע על מסוכנות גבוהה הנשקפת ממנו. ההפרדה דרושה לצורך מניעתי, שנועד לסכל את פעולותיו הצפויות של המשיב. לפי חוות-דעת גורמי הטיפול, אין מניעה להמשך החזקתו של המשיב בהפרדה. במהלך הדיון, הוסיף העותר כי נעשו ניסיונות לשלב את המשיב בהפרדה זוגית, ללא הצלחה, כי שמות של שלושה שותפים אפשריים להפרדה אותם מסרה ב"כ המשיב נבחנו ונמצאו בלתי מתאימים, כמו גם שמות נוספים שנבחנו מיוזמת העותר. לאחר הדיון בעניינו של המשיב, הודיע העותר כי המשיב לעת הזו גם מנוע מביקורי משפחה.

המשיב הביע התנגדותו להמשך החזקתו בהפרדה. ב"כ המשיב סברה כי המידע החסוי עליו מתבסס העותר, אינו ראוי כלל להיות חסוי מפני המשיב. לב"כ המשיב אף לא הועברו פרפרזות בנוגע למידע הקיים בעניינו, כך נטען. במשך שנה וחצי מוחזק המשיב בהפרדה, כאשר לפניו כשבע שנים נוספות במאסר. המידע הקיים בעניינו הנו משנת 2014, ואין מידע עדכני שהצטבר מאז. עוד נטען, כי ישנם אמצעים מניעתיים אחרים שניתן לעשות בהם שימוש מלבד החזקה בהפרדה. לדברי ב"כ המשיב, בהינתן כל אלה, נוצר הרושם לפיו החזקת המשיב בהפרדה נעשית משיקול ענישתי ולא מניעתי.

עוד טענה ב"כ המשיב כי בשל החלטות העותר, נמנעים מן המשיב ביקורי משפחה. משפחתו של המשיב מתגוררת בעזה, כך שלא בכל אחד מבתי הכלא מתאפשרים ביקורים של משפחתו, ובפועל לאורך שנותיו במאסר המשיב זכה לביקור אחד בלבד. לטענת המשיב, גם נמנעת ממנו האפשרות לשוחח עם בני משפחתו בטלפון. העובדה שהוא מוחזק בבידוד וגם מנוע ביקורים מכבידה על המשיב עד מאוד, כך לדבריו, וגורמת לו למצב נפשי קשה. כן, המצב מקשה עליו לקבל מקרוביו צרכי מחייה אלמנטריים המועברים דרך-כלל לאסירים על-ידי בני משפחותיהם. שילוב נסיבות זה הוא בבחינת נתק בלתי אפשרי בין המשיב ובין החברה האנושית, והופכת את ריצוי עונשו לאכזרי ובלתי הולם.

כמו-כן, טענה ב"כ המשיב, כי אי הבאת נתון זה (של היות המשיב מנוע ביקורים) במסגרת העתירה דנן, מהווה הפרה של החובה להביא את מלוא התשתית העובדתית הרלוונטית בפני בית-המשפט, תוך סטייה מחובת ההגינות ומחובת תום הלב המוטלת על העותר. עובדה זו אף לא הובאה בחשבון עת עתרה המדינה בבקשה להארכת ההפרדה, ובכך לא נשקלו כל השיקולים הרלוונטיים הצריכים לעניין.