עת"א 40966-01-16 דבורה ואח' נ' שרות בתי הסוהר ואח'

עתירת אסיר המכוונת כנגד סירובו של המשיב 1 ("שב"ס") לאפשר לעותר חופשה מיוחדת ביום 28.1.16 על מנת להשתתף בחתונת אחיו.

העותר שוהה בכלא כרמל ובכתב העתירה נטען שהבקשה לחופשה הוגשה לקצין האסירים בכלא אולם עד למועד הגשת העתירה לא ניתנה החלטה בעניין. נטען גם שאף אם התגלו בעיות התנהגות מצידו של העותר אין בכך כדי לשלול את האפשרות שתינתן לו חופשה למטרה האמורה וכי אימו תוכל להיות מפקחת עליו בעת חופשתו, כפי שעשתה בעבר, עת שוחרר ממעצר בערבותה, לצורך בדיקות רפואיות וראיונות קבלה למסגרות גמילה. בדיון שהתקיים היום חזר העותר על נימוקי העתירה.

באת כוח שב"ס טענה שהסיבה שבעטיה לא ניתנה עד עתה החלטה בעניינו של העותר היא שבקשתו של העותר הוגשה רק ביום ה-18.1.16 בעוד אשר לפי פקודות שב"ס יש להגיש בקשה כזו לפחות ארבעים וחמישה ימים קודם למועד החופשה המבוקשת. לגופו של עניין טענה באת כוח שב"ס כי עניינו של העותר נבחן ע"י הגורמים המוסמכים בכלא וכי עמדתם היא שאין לאפשר את יציאתו של העותר לחופשה. באת כוח שב"ס הפנתה לעמדת משטרת ישראל וכן לחוות דעת גורמי מודיעין של שב"ס. בנוסף הוגש לעיוני חומר מודיעיני הנוגע לעותר ומתייחס לפרק הזמן של השנה האחרונה. עמדת משטרת ישראל היא שהיא מתנגדת לאפשר את מתן החופשה, הן בשל חשש לפגיעה בעותר והן בשל חשש שהוא ינסה לפגוע באחרים. אציין כי נימוקים אלו גובו במידע מודיעני אודות העותר. גם חוות דעת גורמי מודיעין שב"ס היא שלילית וצוין בה כי התנהגות העותר היא שלילית וכי רמת מסוכנותו היא גבוהה.

בהתייחסו לדברים אלה טען העותר כי המידע המודיעיני הוא ישן, אינו עדכני והדברים הנאמרים בו נועדו רק לסכל את אפשרות יציאתו לחופשה. הוא כפר בכך שהתנהגותו בכלא היא בלתי תקינה וטען שאין עילה לסרב לבקשתו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני מחליט לדחות את העתירה.

אין מחלוקת שלאסיר אין זכות קנויה לקבל חופשה רע"ב 3881/15 פלוני נ' שירות בתי הסוהר  (21.10.15) והעניין מסור לשיקול הדעת של הגורמים המוסמכים בשב"ס. החלטתם של אלה היא החלטה מנהלית וככזו, בית המשפט לא יתערב בה אלא אם היא מקימה עילת התערבות המוכרת במשפט המנהלי (שיקולים זרים, הפליה, חוסר סבירות קיצוני וכיוצא באלה).

פרק ח' של פקודה 04.40.00 של פקודות נציבות בתי הסוהר ("הפקודה") עוסק בחופשות מטעמים מיוחדים ובכללן גם חופשה לצורך טקס נישואין. סעיף 1.ב. של פרק ח' קובע כי כאשר האסיר מסווג לקטגוריה ב/1- וזה המקרה בענייננו- מותנה מתן האישור בהסכמת גורמי המודיעין של שב"ס והשאלה היא אם כן, אם קיימת עילה להתערב בהחלטת שב"ס לדחות את בקשתו של העותר לחופשה המיוחדת.

לדעתי, לא ניתן לומר שהחלטת שב"ס היא בלתי סבירה. משנקבע בפקודה שאישור לחופשה מיוחדת מותנה באישור גורמי מודיעין שב"ס, וכשאישור זה לא ניתן וגורמי המודיעין מסתייגים ממתן החופשה ולכאורה יש בסיס לעמדתם, לא ניתן לייחס להחלטה חוסר סבירות, קיצוני או בכלל. לכך יש להוסיף שאם בגדר השיקולים ששב"ס הביא בחשבון כלולה גם עמדת משטרת ישראל המסתייגת ממתן החופשה, קשה לראות כיצד קיימת עילה להתערב בהחלטת שב"ס ולכן אין מנוס מדחיית העתירה.