עת"א 40822-10-14 עורסאן(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר

כב' השופט בנימין ארבל, סגן נשיא:

א. הרקע

1.העותר, שהינו אזרח ישראלי, מרצה עונש מאסר בן 7 שנים, לאחר שהורשע בעבירות של סיוע לאויב במלחמה וקשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה. בשנת 1971 עזב העותר את גבולות הארץ והסתנן ללבנון. בלבנון הוא התגייס לשורות ארגון הפתח, במסגרתו הוא מילא שורת תפקידים שונים כפעיל בכיר במנגנון "הגזרה המערבית" – שהינו מערך תכנון הפעילות הצבאית כנגד ישראל, אשר עסק בכל התקופות הרלוונטיות בשילוחם של מחבלים לביצוע פיגועים בתוך ישראל ויעדים ישראלים בחו"ל. פעילותו זו נמשכה למצער משך 11 שנה כפי העולה מכתב האישום.

2. העותר שב ארצה כעבור 37 שנים מאז יצא ללבנון. עם כניסתו נעצר על ידי שלטונות המדינה, בהמשך הוגש נגדו כתב אישום בגין ביצוע העבירות דלעיל, בעטיו הוא נושא כיום את עונש המאסר בן 7 השנים. כן נגזרו עליו אף 3 שנות מאסר על תנאי.

3. ועדת השחרורים (שתכונה בהמשך: "הועדה") בפניה עמד העותר, החליטה לדחות את בקשתו לשחרור מוקדם על תנאי ומכאן העתירה שבפנינו.

ב. החלטת הועדה:

4. כאמור, דחתה ועדת השחרורים את בקשתו של העותר להשתחרר שחרור מוקדם על תנאי. בהחלטתה פירטה הועדה באריכות את אשר נאמר על ידי בית המשפט העליון באשר לתפקידים שמילא העותר במסגרת ארגון הפתח. תפקידים אשר כללו תכנון פעילות חבלנית נגד מדינת ישראל ואזרחיה והשתתפות בפעילות כאמור בפועל; איסוף מידע מודיעיני; הנחייתם ושילוחם של מחבלים לביצוע פיגועים הן בתוך המדינה והן מחוצה לה. כן עסק העותר בגיוס אזרחים ישראלים, אשר תפקידם היה לבצע פעולות חבלה ורצח בתוך המדינה. הועדה, אשר כאמור נסמכה על פסק דינו של בית המשפט העליון בעניינו של העותר, ציינה כי הפירוט הנרחב של מעשיו של העותר כנגד המדינה, מעיד על המשקל הרב שבית המשפט העניק לחומרתן המיוחדת של העובדות בתיק.

לשיטתה של ועדת השחרורים, העבירות ונסיבותיהן, מעידות כשלעצמן על הזדהות עם אידיאולוגיה רצחנית ומעוותת שמגמתה הינה רצח של חפים מפשע. באידיאולוגיה זו כשלעצמה, ראתה הועדה משום ראייה למסוכנותו הגבוהה של העותר. מסקנה זו נשענת על דברים שנאמרו בפסיקה באשר לאסירים שהועמדו בפני ועדות שחרורים בשל ביצוע עבירות דומות על רקע אידיאולוגי.