עת"א 3531-02-16 היועץ המשפטי לממשלה נ' קליין ואח'

1.לפנינו עתירה נגד החלטת ועדת השחרורים (להלן: "הוועדה") מיום 27.1.2016 שהורתה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים: התייצבות אחת לשבוע בתחנת משטרה; צו עיכוב יציאה מן הארץ עד חודש יולי 2017; פיקוח רש"א בהתאם לתוכנית שהוצגה בפניה ובפנינו; מעצר בית לילי ועבודה כטבח במסעדה.

2.המשיב מרצה מאסר שלישי למשך 6 שנים לאחר שהוא ואדם אחר הורשעו בשורת עבירות מרמה וזיוף, שימוש במסמך מזויף והוצאת שיקים ללא כיסוי, נושא עשרה אישומים. המשיב קיבל במירמה סכום של כ-10 מיליון ₪ לאחר שהציג עצמו כאיש עסקים, יזם ומפתח של מוצרים טכנולוגיים. הוא הציג מצג כוזב לפיו פיתח מדבקה ייחודית שבכוחה לזהות התקפי לב וקיבל במרמה מהמתלוננים כספים לצורך "השקעה במיזם".

לתיק זה צירף המשיב תיק תעבורה בו הורשע כשנהג בפסילה וללא רישיון נהיגה.

ביהמ"ש המחוזי השית על המשיב 93 חודשי מאסר וביהמ"ש העליון הקל בעונשו והטיל עליו שש שנות מאסר, קנס בסכום של 50,000 ₪ ותשלום פיצוי למתלוננים בסכום של 200,000 ₪.

3.המשיב ריצה מאסר ראשון למשך 10 חודשים החל מינואר 1998 ועד ינואר 2000, בגין צירופם של 20 תיקים שעניינם עבירות מרמה, משיכת שיקים ללא כיסוי, גניבה, סחיטה באיומים, שיבוש הליכי משפט ועבירות נוספות ושוחרר בשחרור מוקדם לאחר שהביע חרטה בפני הוועדה וטען שאין סיכוי שישוב לבית הסוהר.

4.המשיב ריצה מאסר שני למשך 4 שנים וחודש ימים מיוני 2002 עד אפריל 2006, מתוכם 46 חודשי מאסר בגין קבלת מוצרים ושירותים במרמה תמורת שיקים ללא כיסוי בסכום כולל של כמיליון ₪. בגין תיק זה יש למשיב חוב שכן הוא לא שילם את הפיצוי שהושת עליו בגובה של 700,000 ₪.

ממאסר זה לא שוחרר המשיב בשחרור מוקדם, בין היתר, משום שביצע את המעשים בסמוך לתום תקופת הרישיון מהמאסר הראשון שלו, לא שילם פיצוי למתלוננים ולא עבר טיפול כלשהו.

ההליכים בעניינו של המשיב

1. ביום 17/6/15 דחתה הוועדה את בקשת המשיב לשחרור על תנאי לאחר שהתרשמה שאמנם התנהגותו בכלא תקינה והוא עבר מסלולים ראשונים של חינוך ושיקום אך הוא עדיין לא בשל לשחרור על תנאי.