עת"א 34392-03-14 ט' נ' הממונה על עבודות שירות ואח'

העתירה

1.לפניי עתירה על החלטת מפקד מחוז דרום בשירות בתי הסוהר מיום 19.2.14, בהתאם לסעיף 51ט לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק), בדבר הפסקה מינהלית של עבודות שירות שהוטלו על העותר במסגרת גזר-הדין בת"פ 24359-06-11 בבית-משפט השלום בירושלים, ובגדרה נקבע, כי העותר ירצה את יתרת המאסר, בתקופה של 90 יום, בין כותלי הכלא.

הרקע העובדתי

2.להלן הרקע העובדתי העולה מכתבי הטענות על נספחיהם.

ביום 13.10.13 נגזר דינו של העותר, יליד 1992, בבית-משפט השלום בירושלים, בגדרו של התיק הפלילי הנ"ל, לארבעה חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות. גזר-הדין הוטל בגין עבירה שביצע העותר עת היה קטין כבן שבע-עשרה וחצי.

העותר התייצב לראיון קליטה והצבה אצל הממונה ביום 17.10.13. במעמד זה הוסברו לו כללי נשיאת המאסר בעבודות שירות, והוא שובץ לתחילת תעסוקה בבית-ספר "ניר" שבאזור המרכז. ביום 27.10.13 נערכה לעותר שיחת בירור, לפני הממונה על עבודות השירות, זאת עקב סילוקו ממקום העבודה לאחר שלא נשמע להוראות המעסיק. בתום השיחה הוחלט לשבץ את העותר בענף התחבורה של משטרת מודיעין (נספח א' לתגובת המשיבים).

במהלך חודש אוקטובר 2013 נעדר העותר ממקום העבודה במשטרת מודיעין, שלושה ימים, ללא אישור. ביום 7.11.13 נערכה לעותר שיחת בירור נוספת עם נציג הממונה, הואיל ומקום ההעסקה דיווח שהעותר לא ביצע עבודתו כפי שנתבקש, ואף עזב את המקום ללא אישור. במסגרת שיחת הבירור, ונוכח העובדה שהעותר הודיע כי חזר להתגורר בבית הוריו בירושלים, הוחלט שהעותר יועבר להמשך ריצוי עבודות השירות במחוז דרום, החל מיום 13.11.13 (נספח ב' לתגובה).

ביום 14.11.13 שובץ העותר להמשך ריצוי עבודות השירות בבית החייל בירושלים. ביום 19.11.13 התקבל דיווח מטעם המעסיק בבית החייל, אשר ביקש להעביר את העותר ממקום העובדה, זאת היות שהוא "מציב תנאים לעבודתו ומתסיס את שאר עובדי השירות במקום העבודה". משכך, שובץ העותר להמשך ריצוי עבודות השירות בבית-חולים "הדסה" בירושלים. באותו החודש, חודש נובמבר, נעדר העותר שמונה ימים מהעבודה ללא אישור.

מחמת התפקוד הלקוי האמור וההיעדרויות הרבות, זומן העותר למשרדי הממונה ליום 11.12.13 לשיחת בירור נוספת, אולם הוא לא התייצב לשיחה הזאת. בחודש דצמבר 2013 נעדר העותר ממקום העבודה 11 ימים ללא אישור.

לאור ההיעדרויות הרבות זומן העותר, בפעם השלישית, לשיחת בירור במשרדי הממונה ליום 1.1.14, אשר אף אליה לא התייצב. ביום 8.1.14 התייצב העותר לשיחת בירור נוספת, במסגרתה לא נטל אחראיות על תפקודו. בגדרה של שיחה זו טען העותר, כי לא התייצב לשיחת הבירור ביום 1.1.14, הואיל ואין זה הגיוני שהמפקחת העובדת בירושלים "תטרטר" אותו למשרדי הממונה בבאר שבע. בסיומה של שיחת הבירור נאמר לעותר שהוא אינו נוטל אחראיות על תפקודו ושאין שיפור בהתנהלותו, ומשכך יוזמן לשימוע ליום 3.2.14. הובהר לו כי עד לשימוע עליו להתייצב במקום העבודה שאליו ישובץ (נספח ג' לתגובה). בנוסף, הוחתם העותר באותו מעמד על טופס הזמנה לשימוע למועד הנ"ל, שבו צוין כי יש כוונה להעביר את עניינו לנציב שירות בתי הסוהר בצירוף המלצה על הפסקה מינהלית של עבודות השירות, זאת מחמת היעדרות מהעבודה ללא אישור והתרשלות בביצוע העבודה. עוד נאמר בטופס ההזמנה לשימוע, כי אי-התייצבות לשימוע תחשב כוויתור על זכותו של העותר להשמיע את טענותיו. בחודש ינואר 2014, לא התייצב העותר כלל לעבודות השירות.