עת"א 2754-02-16 לוי(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח'

בפניי עתירת אסיר המבקש להורות על העברתו לאחד מבתי הכלא "איילון", "דקל" או "אלה".

נימוקי הבקשה

העותר מרצה עונש מאסר של 5 שנים בגין עבירות רכוש, מתוכן ריצה עד כה 33 חודשים, ולאחרונה הועבר לכלא צלמון. לא הוצע לו עד כה הליך טיפולי. העותר מבקש להעבירו לכלא "איילון" או לכלא אחר בדרום, על מנת שיוכל לעבור טיפול. בנוסף משפחתו של העותר מתגוררת בית שמש, אמו סובלת מדלקת פרקים, שאיננה מאפשרת לה נסיעות ארוכות לבקר את בנה.

תגובת המשיבה

ההחלטה לגבי מקום בית הסוהר בו ירצה אסיר את עונשו הינה בליבת שיקול הדעת המינהלי. בקשתו של העותר להעברה לכלא אחר נדונה על ידי ועדת ההעברות, שהחליטה לדחות את הבקשה נוכח סכסוכים שיש לעותר עם אסירים השוהים בבתי הכלא שאליהם הוא מבקש לעבור.

גורמי הטיפול מציינים כי בניגוד לטענתו של העותר בדבר היעדר טיפול, הוא הופגש מיד עם הגיעו לכלא צלמון עם גורמי טיפול והופנה מספר פעמים לפגישה עם נרקולוגית על מנת לבנות עבורו תוכנית טיפולית, אולם הוא סירב. בים 06/03/16 הסכים לבסוף העותר להיפגש עם נרקולוגית ובאותו יום הוא נבדק על ידה והיא אמורה להמליץ על הפנייתו לקבוצה טיפולית שתיתן מענה לצרכיו.

לאחר שבחנתי את טענות העותר ולאחר עיון ברשימת הסכסוכים, נראה בעיני כי דין העתירה להידחות.

אין לעותר זכות קנויה לקבוע באיזה בית סוהר ירצה את עונשו. אכן מדובר בנושא שהוא מסוג העניינים שהם בליבת שיקול הדעת המינהלי.

נקבע לא אחת ששיקולי נוחות של בני משפחה אינם נימוק המצדיק כשלעצמו העברה לכלא אחר.

מתברר שבניגוד לנטען על ידו, הוצע לעותר להיפגש עם גורמי טיפול. הוא סירב במשך זמן מה ולבסוף כשהתרצה הוא אכן הופגש וכעת שוקדים על הכנת תוכנית טיפולית עבורו.

לא מצאתי חוסר סבירות בהחלטה המינהלית המצדיק התערבות.

העתירה נדחית.