עת"א 26768-05-16 אבן חיים(אסיר) נ' מדינת ישראל ואח'

בפנינו עתירת אסיר המופנית נגד החלטת ועדת השחרורים בכל דמון, בראשות השופט בדימוס אבי הבר, החלטה שניתנה ביום 3.5.16 בתיק וש"ר 30574-10-15 [להלן: "ההחלטה" או "החלטת הועדה"]. ועדת השחרורים דחתה את בקשתו של העותר לשחרור מוקדם וכנגד החלטה זו הוגשה העתירה שבפנינו.

נקדים את המאוחר ונבהיר כבר כעת כי דין העתירה להידחות.

העותר מרצה מאסר שישי למשך שנה ו- 7 חודשים לאחר שהורשע בביצוע עבירות רבות במסגרת מספר תיקים שונים, עבירות שעיקרן בתחום הרכוש והמרמה. יוער כי בין רכיבי העונש אותו הוא מרצה כעת גם מאסר מותנה שהופעל.

להשלמת התמונה יצוין כי כיום מתנהל בבית משפט השלום בתל אביב תיק נוסף כנגד העותר, ת"פ 25905-08-14, הכולל 17 אישומים בעבירות מרמה ועבירות נלוות.

ועדת השחרורים קבעה בהחלטתה כי מדובר בעבריין סידרתי. על רקע האמור בחנה הוועדה מידעים בעניינו של האסיר וכן תכנית שיקום שהוצעה. הוועדה קבעה כי בהתחשב בהזדמנויות שניתנו בעבר לאסיר, בהתחשב בעברו ובעובדה שגם מאסר מותנה לא הרתיעו מלשוב ולבצע עבירות, האסיר אינו עומד בתנאי הסף הקבוע בסעיף 3 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א – 2001 [להלן: "החוק"], לפיו ניתן לשקול שחרורו המוקדם של אסיר רק אם שוכנעה הוועדה כי "שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור".

ב"כ המלומד של העותר הציג בפנינו החלטת ועדת שחרורים שניתנה בעניינו של אסיר אחר, דוד אפריאט, שהיה שותפו של העותר בביצוע העבירות בגינן הוא מרצה כעת את מאסרו. אסיר זה זכה לשחרור מוקדם. נטען כי יש להביא בחשבון את השוויון שבין האסירים המרצים מאסר בגין אותו כתב אישום. עוד טוען הסנגור כי התנהגותו של האסיר בכלא טובה. הוא יוצא לחופשות וגם המידעים בעניינו אינם משמעותיים.

כאמור, בחנו את כל החומר שבפנינו והחלטנו לדחות את העתירה.

נדגיש, בטרם נפרט טעמינו, כי אכן המידעים החסויים בעניינו של העותר אינם, לכשעצמם, עילה שלא לשחרר את העותר שחרור מוקדם. אלא שיש לראות מידעים אלו ביחד עם התמונה הכוללת שעניינה העבר וההווה של העותר.

כאמור, לעותר עבר מכביד. הוא בא ויוצא בין בתי הכלא, חוזר ומבצע עבירות. גם מאסר מותנה שריחף מעל ראשו לא הרתיעו מלבצע עבירות בגינן הוא מרצה מאסר כעת. ועדת שחרורים מוסמכת ללמוד מעברו של אסיר על המסוכנות הנשקפת ממנו, זאת בהתאם להוראות סעיף 9(3) לחוק.