עת"א 26604-10-14 זידאני נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

בפנינו עתירת אסיר המופנית כנגד החלטת וועדת שחרורים אשר נמנעה מלזמן את העותר לדיון הקבוע למחר, 21.10.14 וקבעה כי, בקשתו של העותר לקיים הליך של עיון חוזר בהחלטה קודמת אשר דחתה את בקשתו לשחרור מוקדם, תידון בפני הוועדה ביום 28.10.14. במועד זה תשקול הוועדה האם תכנית שיקומית שהוצגה לה אכן מצדיקה עיון חוזר ולפי הצורך, תקבע מועד לדיון במעמד הצדדים.

הרקע לעתירה פורט בגוף העתירה. בקשתו של העותר לשחרור מוקדם נדחתה בהחלטה קודמת של הוועדה אשר ציינה בהחלטתה כי, ככל שתוגש תכנית טיפול מתוקנת בהתאם לאמות מידה שפורטו בהחלטה, כי אז יהיה בכך נימוק המצדיק דיון חוזר, גם אם טרם חלפו 6 חודשים ממועד מתן ההחלטה.

כעת הגיש העותר את התכנית הטיפולית ומכאן בקשתו שהוועדה תדון מייד ולאלתר בבקשתו לשחרור מוקדם.

החלטנו לדחות את העתירה על הסף ללא צורך בקבלת תגובת המשיבים.

העתירה אינה מגלה עילה. כל שהוחלט בעבר הוא, שאם תוגש תכנית שיקומית, כי אז לא יעמוד המחסום של חלוף 6 חודשים ממועד החלטה קודמת.

אין להסיק מכאן שהוועדה אמורה לאשר מיידית הליך של עיון חוזר. הוועדה תשקול בהתאם לסדרי הדין המקובלים, האם התכנית כפי שהוגשה כעת עומדת באותם תנאים שקבעה בעבר וככל שתסבור שראוי לקיים דיון חוזר, ייקבע דיון חוזר בהתאם לסדרי העבודה של וועדת השחרורים.

מובן כי וועדת השחרורים תביא בחשבון, במסגרת מכלול שיקוליה, גם את העובדה שהעותר מרצה כבר יותר משני שליש ממאסרו והדיון שייקבע, ככל שייקבע, יביא בחשבון נתון זה.

ואולם, העתירה כפי שהוגשה אינה מגלה עילה ולכן אנו מורים על דחייתה על הסף.

נבהיר גם כי אין בכל האמור לעיל כדי להביע עמדה כלשהי בכל הנוגע להחלטה שתתקבל אצל וועדת השחרורים בעניין בקשתו של העותר לקבוע עיון חוזר בהחלטתה הקודמת של וועדת השחרורים.