עת"א 2600-05-16 מוחמד(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח',עת"א 17154-04-16

בפני שתי עתירות שהדיון בהם אוחד.

בעתירה 17154-04-16, שהוגשה במקור בבית המשפט המחוזי בנצרת, ביקש העותר להורות לשב"ס לשלבו בסבב חופשות. לטענתו הוא סווג בעבר, בטעות, כאסיר אלמ"ב. בהמשך שונה סיווגו והוא כעת בקטגוריה ב1. עם זאת, כך נטען, נדחתה בקשתו לצאת לחופשה ללא כל בסיס.

בעתירה 2600-05-16 טוען העותר נגד החלטת שב"ס שלא לשלבו בהליך טיפולי. לטענתו סיים בהצלחה טיפול בקבוצת שליטה בכעסים ועקב התנכלות נמנע ממנו להשתלב בתכניות טיפוליות נוספות.

לאחר שבחנתי את מכלול הנתונים שהוצגו בפני החלטתי לדחות את שתי העתירה, בכפוף לאמור להלן.

ב"כ העותר טוענת כי מדובר באסיר שסיים בהצלחה שלב טיפולי ראשון ועקב התנכלות נמנע ממנו להשתלב בתכנית טיפולית. מדו"ח הגורמים הטיפוליים בכלא, דו"ח מפורט שעומדת לו חזקת תקינות הפעולה המנהלית, עולה כי העותר אכן שולב בקבוצה טיפולית של שליטה בכעסים. מידת ההצלחה הטיפולית הייתה חלקית בלבד. לדברי גורמי הטיפול הוא בעל נטיה לצמצם את התנהגותו הפוגענית וזקוק להמשך טיפול אינטנסיבי. אמנם חל שיפור מסוים בהתנהלות העותר ואולם כל גורמי הטיפול סבורים כי על העותר להשתלב בתכנית טיפולית מעמיקה יותר ואף הוצע לשלבו בפרויקט "שינוי" – תכנית טיפולית ארוכת טווח בכלא חרמון. נושא שילובו בתכנית מצוי בבחינה בימים אלו.

יוער כי לבית המשפט הוצג מסמך הנחזה להיות הסכם טיפולי החתום ע"י האסיר. האסיר מכחיש את חתימתו על ההסכם, הגם שחתימתו מאושרת ע"י עו"ס הכלא. בנוסף נמסר ע"י ב"כ שב"ס כי העותר סירב לחתום על מסמכים נוספים עד לאחר שיושלם הדיון בעתירה. בכל מקרה, נראה על פניו כי טענתו בדבר שלילת אפשרות להשתלב בטיפול מחוסרת בסיס ואם ישתף העותר פעולה עם גורמי שב"ס ויחתום על המסמכים הנדרשים, כי אז ניתן יהיה להשלים את ההליך של בחינת שילובו בתכנית שבכלא חרמון.

עניין בקשתו ליציעה לחופשה שלוב בשיתוף הפעולה הטיפולי. כפי שצוין, גורמי הטיפול שבורים כי

העותר הוא בעל נטייה לצמצם את התנהגותו הפוגענית. אבחון זה של גורמי הטיפול משתלב עם מידע שענינו התנהגות פוגענית של העותר בכלא במערכת היחסים עם אסירים אחרים. המידע בעניין זה, שהוא אמנם מידע בודד, מאומת ע"י ראיה אובייקטיבית, כפי שפורט בסעיף 1 להערות קמ"ן הכלא ובהתייחס לידיעה מס' 2099158.

העולה מהידיעה, ביחד עם התרשמות גורמי הטיפול, מבסס היטב את החלטת שב"ס שלא להוציא את העותר לחופשות, לעת הזאת, ועד שיתקדם בתכנית הטיפולית באופן שהסיכון מהתנהגותו הפוגענית יפחת.

בנסיבות אלו אין עילה להתערב בהחלטות שב"ס בשני הנושאים שפורטו בעתירות. ההחלטות התקבלו משיקולים מקצועיים של גורמי טיפול ומודיעין, זאת בהתאם לסמכותו של שב"ס. ההחלטות סבירות, מגובות בחוות דעת מקצועיות ובראיות מנהליות מספקות. לא מצאתי כל עילה להתערב בהן.