חובת המועמד לעבודות שירות לחשוף את כל המידע הרפואי בפני גורמי שב"ס בטרם יוחלט על התאמתו

בפני עתירה המופנית כנגד החלטת מפקד המחוז הצפוני של שב"ס, אשר אימץ את המלצת הממונה על עבודות השירות, והורה כי יופקעו עבודות השירות של העותר, באופן שיהיה עליו לרצות את יתרת מאסרו, 129 ימים, כמאסר בפועל במתקן כליאה.

טענותיו של העותר כנגד ההחלטה, כפי שבאו לידי ביטוי בדברי בא כוחו המלומד, מתמקדות בשניים. העותר מאשר כי נעדר מהעבודה, ואולם טוען כי היעדרותו מהעבודה נבעה מבעיות רפואיות שעניינן מגבלה של עבודה בחשיפה לשמש, דבר שלטענתו לא זכה למענה מספיק אצל שב"ס. טענתו השנייה של ב"כ העותר מופנית כנגד אופן ביצוע השימוע, כאשר נטען שהעותר לא היה מיוצג וכפועל יוצא מכך נפל פגם בהליך השימוע. אתייחס לטענות אחת לאחת.

בכל הנוגע להליך השימוע - מעיון במסמכים שהציג שב"ס לבית המשפט, עולה כי העותר זומן להליך שימוע וקיבל הזמנה בכתב לידיו, ואף חתם עליה. בסעיף 4 להזמנה הכתובה, נרשם כי "הנך רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליך זה ולהביא עמך מסמכים אשר יש בהם כדי לבסס את טענותיך". מכאן שנמסר הסבר לעותר בדבר זכויותיו. העותר בחר להתייצב לשימוע בלא ליווי של עורך דינו, ועל כך אין לו להלין אלא על עצמו. לא ניתן לראות בשימוע כהליך ניסיוני, או כפי שמכונה "שיטת מצליח", להתייצב לדיון ללא ליווי של עורך דין, על אף שהזכות הוסברה, ובהמשך, וככל שהתוצאה אינה עולה עם ציפיותיו של העותר, לטעון בדבר פגם בקיום שימוע שלא בנוכחות עורך דין.

לעותר ניתנה ההזדמנות להתייצב לשימוע כאשר הוא מיוצג על ידי עורך דין. העותר בחר שלא להתייצב לשימוע כאשר הוא מיוצג. השימוע נערך בהתאם לסדרי הדין המקובלים בשימוע. לעותר ניתנה הזדמנות להציג מסמכים ולהעלות כל טענה, ואין כל מקום להעלות כעת טענות שעניינן פגם בהליך.

מכאן לגופו של עניין. העותר טוען כי העדרויותיו מהעבודה נבעו עקב בעיה רפואית המונעת ממנו עבודה בשמש. מעיון בתגובת שב"ס, עולה כי ההחלטה להפסיק את עבודות השירות נבעה ממספר טעמים. מעבר להעדרויות מהעבודה, התברר כי העותר החתים כרטיס נוכחות בעבודה באמצעות עובד שירות אחר. מעבר לאמור, העותר גם שובץ לעבוד במגוון מקומות עבודה סגורים, ואולם לא ניצל את ההזדמנויות שניתנו לו ולא מילא אחר חובותיו במקומות העבודה הנ"ל. מכאן שאין מדובר אך בבעיה שהיא פועל יוצא של מצב רפואי, אלא בהתנהגות שיטתית של אי-מילוי הוראות במקומות עבודה, לרבות במקומות עבודה סגורים, כאשר לזאת מצטרף אירוע של החתמת כרטיס נוכחות באמצעות עובד שירות אחר.

בנסיבות אלו, אינני רואה כי נפל פגם בהחלטת שב"ס, לא בהליך ולא בהחלטה גופה.

אי גילוי מלא של מצב רפואי בעת שקילת המלצת הממונה קודם לגזירת הדין:

מצאתי לנכון להתייחס במסגרת פסק דין זה לנושא נוסף שעלה בעתירה זו, ועולה גם בעתירות אחרות. כאשר עתיד דינו של נאשם להיגזר והוא מופנה לקבלת חוות דעת ממונה עבודות השירות, עובד המועמד לעבודות שירות גם בדיקה רפואית. במסגרת זו ממלא עובד השירות טופס הנושא כותרת "שאלון רפואי למועמד לעבודות שירות וכתב ויתור על סודיות רפואית". טופס זה כולל שורה של שאלות בעניין בעיות בריאות שונות שעל המועמד לעבודות שירות לסמן האם הוא לוקה בבעיות מבין אלו המפורטות, אם לאו. מעבר לכך, מצהיר עובד השירות בחתימתו, כי "מסרתי מידע מלא ונכון על מצבי הרפואי בעבר וההווה. כמו כן אני מצהיר שאם יחולו שינויים במצבי הרפואי, הנני מתחייב לעדכן בכך מיידית את הממונה על עבודות שירות".

גם העותר שבפני חתם על תצהיר זה, כאשר ציין כי אושפז בעבר, ואולם בכל הנוגע לסדרה של מחלות המפורטות בשאלון, רשם כי לא לקה בהן. גם שאלון נוסף הנושא כותרת "לרופא המטפל", הכולל מספר שאלות בנוגע לבעיות רפואיות, נרשם על ידי העותר כי הוא אינו סובל מכל הבעיות הנ"ל.

עולה מנתונים אלה תופעה אשר, כאמור, חוזרת על עצמה. נאשם המבקש לזכות בחסד של עבודות השירות, מציג מצג שווא שאינו מלא, לגורמי הרפואה בשב"ס, ומסתיר מהם את מצבו הרפואי האמיתי. בהמשך, ולאחר שמאושרת העסקתו בעבודות השירות, מעלה אותו אדם טענות לעניין שיבוצו, כאשר לדבריו מצבו הרפואי אינו מאפשר את העסקתו בעבודות שירות במקום כפי שקבע הממונה על עבודות השירות.