עת"א 24389-09-14 אסד(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

כללי

1. העותר מרצה עונש של 40 חודשי מאסר בפועל שמניינם מיום 1.6.14, לאחר שהורשע בביצוע עבירות של נהיגה ברכב מנועי ללא רישיון, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, והוא מסווג לקטגוריה ב-1.

    

2. העותר מלין לעניין חופשותיו ושילובו בטיפול ובתעסוקה.

   טענות ב"כ הצדדים

3. בטיעוניו בכתב טען ב"כ העותר כי העותר סיים לרצות רבע ממאסרו ועל כן זכאי לחופשותיו. ב"כ המשיבה ציין בכתב תשובתו, כי העותר מרצה מאסר שלישי, ועל כן, בהתאם לפרק ג' סעיף 1ב בפקודת הנציבות 04.40.00, תישקל חופשתו אך בתום ריצוי מחצית מתקופת מאסרו, דהיינו ביום 31.1.16.

    

4. לאור עמדה זו, טען ב"כ העותר בפני כי העותר נדון בעבר לעונש מאסר בעבודות שירות שהופקע, וכי ריצה בנוסף לכך 14 ימי מאסר חלף קנס שהוטלו עליו במסגרת אותו גזר דין, ועל כן הרציונל ב"כניסה שלישית" לכלא לא חל ויש להתייחס אליהם כאל "יחידה אחת" ולא כאל שני מאסרים נפרדים.

   דיון והכרעה

5. ריצוי עונש מאסר לאחר הפקעת עבודות שירות הינו מאסר לכל דבר ועניין (סעיפים 51ב, 51ט ו-51י לחוק העונשין, התשל"ז-1977).

    

6. ריצוי מאסר חלף קנס על פי סעיף 71 לחוק העונשין, אף הוא שקול לעונש מאסר לכל דבר ועניין. סעיף 71(ה) קובע במפורש כי מי שהוטל עליו מאסר בשל אי תשלום קנס יישא אותו בנוסף לכל מאסר אחר, וסעיף 46 לחוק העונשין קובע כי המאסר הפלילי יופסק לשם נשיאת המאסר בשל אי תשלום קנס וישוב ויימשך משתם המאסר האמור. בנסיבות אלה, אין לומר כי העובדה ששני העונשים הוטלו באותו גזר דין משמע כי מדובר ב"מאסר אחד".