עת"א 2429-09-15 חייא(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח'

העותר עצור עד תום ההליכים מיום 17.3.14 בשל כתב אישום המייחס לו עבירות של סחיטה באיומים ובכוח, חבלה בכוונה מחמירה, תקיפה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לפשע, היזק בחומר נפיץ תוך סיכון חיי אדם, עבירות על חוק איסור הלבנת הון ופקודת מס הכנסה, התפרצות וגניבה. העותר שוהה בהפרדת יחיד מיום 24.4.14.

העותר הלין בעתירתו על החלטת המשיבה להאריך מניעת שיחות טלפון, ביקורים והתייחדות בעניינו, אולם בדיון לפני הסכים ב"כ העותר להמתין לבירור סוגיות אלה עד להכרעת הדין בעניינו , וביקש למקד הטיעון בביקורי הבת שירן בלבד.

לטענת ב"כ העותר, העותר מוגבל שיחות וביקורים מזה 17 חודשים ובית המשפט התיר את ביקורי בנו ונכדתו הקטינים בלבד, וכן התיר ביקור חד פעמי של בתו שירן. המניעות שהוטלו על העותר פוגעות בתא המשפחתי שלו, ואין כל הצדקה להמשיך ולמנוע את ביקוריה של הבת שירן את העותר.

ב"כ המשיבה נתבקשה על ידי במהלך הדיון לבחון את אפשרות ביקור הבת שירן אחת לחודש יחד עם בנו ונכדתו הקטינים של העותר, וזאת בפיקוח, אולם אף לאחר בחינה מחודשת, עומדת המשיבה על התנגדותה לביקורי הבת, וכתימוכין להתנגדותה הועבר לעיוני מידע מודיעיני קונקרטי, אשר יש בו, לעמדת המשיבה, כדי להצביע על הטעמים להתנגדותה.

אין חולק כי ההגבלות שהוטלו על העותר, המוחזק בהפרדה תקופה ממושכת, מכבידות עליו מאוד. מדובר בשלילת חירות המצריכה בדיקה תקופתית מדוקדקת ושיקול דעת מוקפד, על מנת לשמור על איזון עדין בין זכויותיו של העותר מחד, לבין שלום הציבור ובטחונו מאידך (וראו לעניין זה את רע"ב 5711/11 בר מוחה נ' שירות בתי הסוהר; עע"א 1076/95 מדינת ישראל נ' קונטאר, פ"ד נ(4) 492 (1996); רע"ב 6561/97 מדינת ישראל נ' מנדלסון פ"ד נב(5) 849 (1998); רע"ב 2012/09 עמיר נ' שירות בתי הסוהר ([פורסם בנבו], 30.3.2009)).

בנסיבות אלה אף ביקשתי מהמשיבה כי תערוך בדיקה חוזרת בסוגיית ביקורי הבת.