עת"א 18935-10-14 מדינת ישראל נ' חייא (אסיר)

בקשה להארכת תקופת החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד למשך ששה חודשים מיום 23.10.14 אשר הוגשה על ידי המבקשת בהתאם להוראות סעיף 19ה לפקודת בתי הסוהר

[ נוסח חדש], תשל"ב-1971.

כנגד המשיב ו- 15 נוספים הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל – אביב בת.פ. 21432-04-14 החובק חמישה עשר אישומים, ולצידו בקשה למעצר העותר עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

למשיב מיוחסים אחד עשר אישומים בגין ריבוי עבירות של סחיטה באיומים , סחיטה באיומים שהביאה לידי מעשה, סחיטה בכוח, תקיפה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא תוך גרימת חבלה, איומים בצוותא, היזק בחומר נפיץ תוך סיכון חיי אדם, חבלה בכוונה מחמירה, פריצה לבניין שאינו מקום מגורים במטרה לגנוב, וכן עבירות מס והלבנת הון בהתאם לפקודת מס הכנסה ולחוק איסור הלבנת הון.

במבוא לכתב האישום נטען כי העותר עזב את מדינת ישראל בשנת 1981 ושב אליה לראשונה בשנת 2004, ועם חזרתו ארצה העביר לישראל בעצמו או באמצעות אחרים כספים במזומן העולים כדי סך של כ-15,000,000 ₪, תוך שהסתיר מרשויות האכיפה את חלק הארי של פעילותו בכספים אלה, והקיף עצמו באנשים עימם ביצע פעילויותיו השונות, פעולות פליליות, אלימות ופעולות כלכליות, תוך שימוש במוניטין מטיל האימה של שמו.

ביום 15.5.14 הוגש כנגד העותר כתב אישום נוסף, בו נטען כי בשני מועדים שונים, עת התקיימו דיונים בעניינו של הנאשם בבית המשפט המחוזי בתל אביב, איים העותר על קצין משטרה שנכח במקום.

ביום 18.5.14 נעצר העותר עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו.

לטענת המבקשת, אחזקת המשיב בהפרדה נדרשת לשם שמירה על שלומם וביטחונם של אסירים אחרים, בטחון בית הסוהר, מניעת פגיעה ממשית במשמעת ואורח החיים התקן של בית הסוהר ולצורך מניעת עבירת אלימות וזאת מאחר ומדובר באסיר "התראה" פעיל ובעל קשרים עם חברי ארגוני פשיעה אשר שמו נקשר בסכסוכים עם ארגוני פשיעה אחרים, לחובתו מידע בדבר קשרים עם עבריינים, העברת מסרים, מעורבות בסמים, סכסוכים וכן חשד לכוונות פליליות. כן , לטענת המבקשת, קיימת סכנה בהרחבת המגע של המשיב עם אחרים ולפיכך נמנעו מן המשיב ביקורים ושיחות טלפון ועל פי התרשמות גורמי המודיעין, אין דרך להבטיח את שלומם של אחרים ואת אורח החיים התקין בבית הסוהר אלא באמצעות הפרדתו של המשיב.

בדיון שהתקיים בפני נטען על ידי ב"כ המבקשת כי זוהי למעשה בקשת ההפרדה השיפוטית הראשונה, כשעד כה היה המשיב בהפרדה מנהלית, עתר פעמיים כנגדה ובפעמיים אלה עמד בית המשפט על הצורך בהחזקת המשיב בהפרדה.