עת"א 17601-03-16 רוזנשטין(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח'

1.העותר מרצה 17 שנות מאסר בגין קשירת קשר ליבוא סמים והוא מבקש לצאת לחופשה חריגה על מנת להשתתף בחתונת בנו שתתקיים ביום 27.3.16 באולם שמחות בפתח תקוה, כפי שהותר לו להשתתף בחתונות ילדיו בשנים 2012 ו-2014 מכוח החלטות ביהמ"ש העליון ברע"ב 3664/12 וברע"ב 7915/14.

2.לדברי ב"כ העותר, העותר יצא שלוש פעמים לחופשות חריגות, פעמיים לחתונות ילדיו ופעם לביקור אצל אימו, ומכולן חזר ללא פגע או אירוע חריג. לטענת ב"כ העותר ניתן להפיג את המסוכנות שנובעת, לטענת המשיב, מהעותר וכלפיו ע"י הטלת אותם תנאים מגבילים שהוטלו עליו ע"י ביהמ"ש העליון כתנאים ליציאותיו לחופשות החריגות אליהן יצא.

3.ב"כ העותר טוען שהתנהגותו של העותר במהלך מאסרו תקינה, אין לחובתו עבירות משמעת, למעט שני אירועים שקרו לפני שנתיים, ויש להיעתר לבקשתו נושא העתירה מתוך תחושת השוויון והיעדר אפליה לעומת אסירים אחרים, לרבות אסירי עולם, שיצאו לחופשות חריגות חרף המסוכנות שצפויה מהם כמפורט בפרק ב' לעתירה.

4.המשיב מתנגד להוצאת העותר לחופשה החריגה וסומך התנגדותו על מידעים חסויים של שב"ס ומשטרת ישראל שהוצגו בפני בימ"ש זה, במותב אחר, עובר להחלטתו בעת"א 33569-09-15 ביום 3.2.16 להתיר לעותר לצאת לחופשות ובפני ביהמ"ש העליון, עובר להחלטותיו ברע"ב 1400/16 מיום 13.3.16 שקיבל את בקשת המדינה וביטל את ההחלטה להתיר לעותר לצאת לחופשות. המשיב סומך התנגדותו גם על מידעים חסויים של משטרת ישראל 904, 927 ו-030 שלא הוצגו בפני בימ"ש זה ובפני ביהמ"ש העליון עובר להחלטותיהם הנ"ל.

5.המשיב טוען, בהסתמך על כלל המידעים ועל הערכתם המודיעינית ע"י הגורמים המקצועיים בשב"ס ובמשטרת ישראל, שהעותר מסוכסך עם גורמים עברייניים וקיימות כוונות פגיעה ממשיות ע"י עבריינים בכירים גם בהיותו מחוץ לכלא, במיוחד לאחר גל המעצרים בחודש מאי 2015 בקשר ל"פרשיית 512", כשחלק מהעצורים מואשמים בניסיון לרצוח אותו.

המשיב טוען שהמידעים מצביעים גם על המשיך פעילות פלילית של העותר במהלך מאסרו ועל קיום חשש לשלומו ולשלום הסובבים אותו אם ייצא לחופשה החריגה.

6.במהלך הדיון בפני, ביקש ב"כ העותר להוציא את העותר לחופשה החריגה מטעמים הומניטריים, ולו בלווי סוהרים או בהגבלת מספר הנוכחים באירוע, או למפגש קודם לחתונה עם בני המשפחה. לטענתו, חרף היותו של העותר קורבן נטען ב"פרשת 512", הוא הוחזק באגף ההפרדה ובאגף השמור ולא נטען כלפיו שעבר עבירות.

7.לאחר שעיינתי במידעים החסויים של שב"ס ומשטרת ישראל שעמדו לנגד עיני ביהמ"ש העליון עובר למתן פסק דינו ברע"ב 1400/16, במידעים החסויים שלא היו בפניו, אני רואה עין בעין עם כב' השופט זילברטל את קביעתו בסעיף 20 לפסה"ד לפיה:

"מהחומר המודיעיני, הכולל גם ידיעות עדכניות שנאספו בעת האחרונה, עולה כי המשיב עוד מעורה בעולם הפשע ומקיים קשרים עם גורמים עברייניים גם מתוך כותלי הכלא. לרקע עברו כאחד הבכירים בארגוני הפשע בישראל, ונוכח רצף הידיעות המודיעיניות לאורך השנים המצביעות על המשך פעילות פלילית, סכסוכים עם גורמים עבריינים, ועל כוונות פגיעה בו, מובן כי ידיעות עדכניות – הגם שמדובר בידיעות בודדות – מקבלות משקל רב. משכך, מצאתי כי את הידיעה העדכנית אותה הזכיר בית משפט קמא (שמספרה מסתיים בספרות 065), יש לבחון כחלק מרצף נמשך של ידיעות שנאספו לאורך תקופת מאסור של המשיב, ועל-אף שגם כשהיא לעצמה מדובר בידיעה המצדיקה במידה רבה את ההחלטה שלא לשנות את סיווגו של המשיב, הרי שכשהיא מצטרפת לשורה ארוכה ונמשכת של ידיעות בעניינו, הצדקה זו מקבלת משנה תוקף."  

8.ב"כ העותר הפנה במהלך הדיון לידיעה 1881250 (ראה עמ' 2 שורה 5 לפרוטוקול) כדוגמא לידיעה שאין בה כדי למנוע את הוצאת העותר לחופשה חריגה.

עיינתי גם בידיעה הנ"ל, והיא אינה מתייחסת לאירוע תמים, כטענת ב"כ העותר, אלא מלמדת על מעורבותו של העותר בעולם עברייני מחוץ לכלא גם במהלך מאסרו והיא מצטרפת למידעים אחרים בענין זה.

9.אינני מתעלם כלל ועיקר מהשיקולים שעומדים בבסיס ההחלטה שלא להוציא אסיר לחופשות והשוני ביניהם לבין אלה שעומדים בבסיס ההחלטה שלא להוציאו לחופשה חריגה בתנאים מגבילים, כפי שיצא העותר לשלוש חופשות חריגות, אך תדירות המידעים, תוכנם ועוצמתם מצדיקים את סירובו של המשיב, המבוסס על שיקול דעתם המקצועי של גורמי המודיעין בשב"ס ובמשטרת ישראל.

מאחר והאירוע מתקיים באולם שמחות, לא ניתן להוציא את העותר על מנת שישתתף בו בליווי סוהרים.

10.כך גם אינני מתעלם מחשיבות השתתפותו של העותר בחתונת בנו ומהנימוקים ההומניטריים שעומדים בבסיס העתירה, אך החשש לשלומו של העותר והסובבים אותו והמשך פעילותו הפלילית גם במהלך חופשתו החריגה גוברים על השיקולים האישיים של העותר ובני משפחתו.

11.אני דוחה את העתירה.

המזכירות תשלח את ההחלטה מיידית לבאי כוח הצדדים.