עת"א 15702-07-17 בדאווי(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר

לפני עתירה נגד החלטות המשיב להדיח את העותר מפרויקט "ראשית", ולהעבירו לבימ"ר הדרים.

1. העותר מרצה עונש של 13 חודשי מאסר בבימ"ר תל-אביב בגין עבירות סמים. עד כה סיים לרצות 7 חודשים מכלל תקופת מאסרו. עוד בשלב מעצרו הביע העותר מוטיבציה להשתלב בפרויקט "ראשית", המיועד לעצורים בעלי רקע מתאים, והמהווה שלב ראשוני לטיפול גמילה. ואכן, העותר שולב בפרויקט ביום 2.3.17. לטענתו, הוא פועל בו מזה תקופה ממושכת, ובאופן חיובי. הוא משתף פעולה עם כל הנדרש ממנו, ונתרם מהטיפול. לטענתו, באופן כללי התנהגותו טובה, תפקודו תקין, אין לו דוחות משמעת, לא נפתחו נגדו תיקים במהלך המאסר, הבדיקות שלו נקיות והוא השתלב בעבודה ובחינוך. והנה, המשיב הדיח אותו מהפרויקט. לטענת העותר מדובר בטעות הנשענת על החלטה לא שקולה, לא מאוזנת ובלתי סבירה, שנתקבלה בהליך פגום, שכן לא ניתנה לו זכות טיעון. זאת ועוד; בעקבות ההדחה מהפרויקט, נמסר לו כי יעבור לבימ"ר הדרים. על רקע זה העותר מבקש להחזירו לפרויקט הטיפולי, ולהימנע מהעברתו. לחילופין, העותר מבקש שייערך לו המיון בבימ"ר תל-אביב ולא בהדרים.

2. עמדת שירות בתי הסוהר (להלן: המשיב) היא שדין העתירה להידחות. פרויקט "ראשית" מיועד לעצורים, ולפנים משורת הדין הוחלט לאפשר לעותר להמשיך להשתלב בו, גם לאחר שהסטטוס שלו השתנה ממעמד עצור למעמד אסיר, לאחר שנגזר עליו דינו. לשם כך הוחלט כי ישהה בבימ"ר תל אביב, כדי שיוכל להיות מטופל במסגרתו. יחד עם זאת, הובהר לעותר כי עליו לשמור על כללי המסגרת ועל התנהגות למופת, כדי שימשיך להיות משולב בו. אלא שעד מהרה הגיעו דיווחים על אודות התנהגותו השלילית של העותר, תוקפנות ואי-עמידה בכללי הפרויקט. כך, נמסר כי ניצל לרעה את מעמדו כבעל תפקיד אחראי שהוטל עליו, לקח אוכל מעצורים אחרים, לא קיבל סמכות ואף קילל את רכזת הפרויקט לפני הקבוצה; השרה אווירה מאיימת, ואף היו דיווחים על אודות איומים כלפי מטופלים וקריאת מחברות שלהם, והכול בניגוד גמור לנהלים. לכן, ביום 4.7.17 עניינו נדון בוועדת ההערכה הרלוונטית, והוחלט על ידי הצוות הטיפולי להדיחו מהפרויקט.

משכך, והיות ומדובר באסיר, לא נמצא עוד טעם להחזיקו בבימ"ר תל-אביב, והוחלט להעבירו לבימ"ר הדרים לשם ביצוע מיון חוזר, לאחר בחינת כלל הנתונים בענייננו. ממילא, ממשיך המשיב וטוען, לא ניתן להיענות לבקשתו החלופית לבצע את המיון בבימ"ר תל-אביב, שכן שם כלל לא פועלת ועדת מיון. על רקע כל אלה, כך נטען, שיקול הדעת שהפעיל המשיב בעניינו של העותר היה כדין, ואין כל עילה להתערב בו.

3. במהלך הדיון שהתקיים בפני ביקשתי התייחסות משלימה מהמשיב ביחס לשאלה האם ניתנה לעותר ההזדמנות להגיב לטענות נגדו, וכמו כן ביקשתי לעיין בפרוטוקול ועדת ההערכה שהתקיימה בעניינו. על רקע זה הוגשה לתיק התייחסות משלימה, וכן הועבר לעיוני (במעמד צד אחד), פרוטוקול הוועדה (בהסכמת בא-כוח העותר).

4. משהועמדה לעיוני מלוא התמונה העובדתית, בא אני לכלל מסקנה שדין העתירה להידחות.

בניגוד לטענת העותר, הפסקת שילובו בפרויקט נעשתה באופן ראוי. ניתנה לו הזדמנות לתקן דרכיו, לאחר שביום 10.5.17 היה מעורב בתקרית שכללה אלימות פיזית ומילולית בינו לבין עצור נוסף בפרויקט. הוא הועבר לאגף אחר לצורך "חשבון נפש" וזאת למשך 4 ימים. היה זה בבחינת "אות אזהרה". אלא שבהמשך העותר התקשה לקבל את חוקי הפרויקט, והתנהל באופן שלילי הן מול הסגל (היה מעורב בתקרית עם סוהרת) הן מול האסירים. במסגרת הדיון בפני ועדת ההערכה ניתנה לו הזדמנות להתייחס לטענות נגדו. בתחילה התקשה להבין כיצד נהג שלא כשורה, וכאשר הטענות נגדו הוצגו בפניו החל להתנגד ולהתגונן, ולא לקח כל אחריות על מעשיו. לכל אלה יש ביטוי גם בפרוטוקול ועדת ההערכה. עוד נמסר בתגובה המשלימה מטעם המשיב כי "אקט של הרחקה לצמיתות נעשה לאחר מספר הזדמנויות שבו אנחנו משקפים לאסיר שיש לבחון את התנהלותו להמשך טיפול בפרויקט. במקרה הנ"ל התקיימו שיחות בין האסיר לצוות הפרויקט", ואכן כך.

על רקע זה לא מצאתי כל עילה להתערבות בשיקול הדעת הרחב העומד בעניין זה לרשות הגורמים המוסמכים אצל המשיב. ומשזו התוצאה, אין עוד עילה לעכב את העברתו של העותר לבימ"ר הדרים. כידוע, אין לאסיר זכות קנויה לגבי בחירת המקום בו יכלא (ראו את החלטת כב' השופט דנציגר ברע"ב 1004/12 אבוטבול נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים; 2012)), ובמסגרת העתירה לא שמעתי כל טענה המצדיקה התערבות בשיקול דעת זה. נוכח ההתפתחות המצערת בעניינו של העותר הוא נדרש לעבור הליך מיון מחודש, ונמסר כי בבימ"ר תל-אביב לא פועלת ועדת מיון. לכן, אין כל עילה להורות כי המיון יתקיים דווקא שם.

העתירה נדחית. ממילא בטל עיכוב ביצוע העברת העותר (מיום 10.7.17) עליו הוריתי.

המזכירות מתבקשת לסגור התיק.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ז, 23 יולי 2017, בהעדר הצדדים.