עת"א 10653-10-15

העותר נדון ל – 13 שנות מאסר לאחר שהורשע בעבירות של הריגה, תקיפה, איומים, החזקת סכין למטרה לא כשרה וחבלה מחמירה של חסר ישע, מאסר שמניינו מיום 15.1.14 והוא עותר לצאת לחתונת אחותו שתתקיים ביום 1.11.15 באולם אירועים בתלפיות – ירושלים.

לטענת בא כוחו, העותר היה משוחרר במהלך משפטו קרוב לארבע שנים ולא הפר תנאי מתנאי שחרורו, זוהי הרשעתו הראשונה שאינה חלוטה לעת הזו שכן ערעורו תלוי ועומד בבית המשפט העליון ועתיד להישמע בחודש מרץ 2016, התנהגותו לא רבב, מדובר בעותר שומר מסורת ושלילת יציאתו פוגעת בערכים דתיים מקודשים.

ב"כ המשיב מתנגדת לבקשה הן בשל מידע מודיעני בדבר הפרת הוראה חוקית אשר לא מאפשר ליתן אמון בעותר, הן בשל התרשמות גורמי שב"ס כי העותר בעל דימוי עצמי נמוך ונוטה להיגרר אחר אחרים, בשל אי תשלום הפיצוי שנפסק לנפגעי העבירה, בשל חומרת העבירות ויתרת המאסר הארוכה.

לאחר שעיינתי במידע המודיעיני ושמעתי את טיעוני הצדדים, נחה דעתי כי אין מקום להתערב בהחלטת המשיב.

אכן המידע המודיעיני (ידיעה 582) אינו מן העת האחרונה אך מידע זה לאו בר תפוגה הוא ולעת הזו תקף הוא.

באמור בו יש כדי למנוע הוצאת העותר לחופשה מיוחדת.

יש להדגיש כי גזר הדין שהוגש לעיוני נושא תאריך 30.4.15 ונטען כי העותר היה משוחרר במהלך משפטו.

משכך ,לא היה ברור לי מדוע נמנה מאסרו של העותר מיום 15.1.14, בטרם מתן גזר הדין וביקשתי מן הצדדים להבהיר נקודה זו בטרם תינתן החלטה.