עת"א 10316-02-15,עת"א 10353-02-15,עת"א 10345-02-15

1.העותר מרצה 18 וחצי שנות מאסר בגין קשירת קשר לפשע, שוד מזוין ומעשה סדום נושא תפ"ח 1180/03 (בימ"ש מחוזי ת"א) והוא מבקש להסיר הגדרתו כטעון הגנה, להשתלב בטיפול ייעודי לעברייני מין במב"ן ולצאת לחופשות.

2.המשיב מתנגד להסרת הגדרתו של העותר כטעון הגנה ומסתמך על מיידעים חסויים שהוצגו בפני ועל מעורבותו של העותר באירועים שליליים.

המשיב מתנגד לשילובו של העותר בטיפול ייעודי לעברייני מין במב"ן וסומך התנגדותו על חוות דעת מב"ן מיום 12/7/14 ומיום 30/4/15 לפיהן מאחר ומועד שחרורו המלא של העותר ממאסרו הוא בשנת 2021, אין מקום לשלבו כבר עתה בטיפול המבוקש.

המשיב מתנגד להוצאת העותר לחופשות וסומך התנגדותו על מיידעים חסויים שהוצגו בפני באשר להתנהגות שלילית של העותר ועל התנגדות מב"ן לפיה מסוכנותו המינית של העותר לטווח הקצר מוערכת כגבוהה.

3.ב"כ העותר טוען שהעותר מבקש מזה 6 שנים להשתלב בהליך טיפולי ייעודי במב"ן וסירובו של מב"ן לשלב אותו מונע ממנו לצאת לחופשות, בזכותו לשיקום ובסיכוייו לשחרור מוקדם.

באשר למיידעים שגורמים להגדרת העותר כטעון הגנה, טוען ב"כ העותר שהם לא עדכניים ולא מצדיקים את הגדרת העותר כטעון הגנה.

4.אינני מקל ראש בחשיבותו של הליך טיפולי בתחום עבירות המין לו זקוק העותר לאחר שהשתתף בקבוצה פסיכו-חינוכית, כפי שהדבר נקבע בפסיקה לגבי עברייני מין, אך העותר טרם סיים לרצות שני שליש ממאסרו והשיקולים שעפ"י חוו"ד מב"ן מיום 12/7/14 ו – 30/4/15, שמונעים מהעותר להשתלב לעת הזו בטיפול ייעודי לעברייני מין במב"ן, הם שיקולים מקצועיים וסבירים שמעניקים עדיפות להשתלב בטיפול כזה לאלה שמועד שחרורם המלא ממאסר קרוב מזה של העותר.

5.אינני מתעלם מכך שמסוכנותו המינית הגבוהה של העותר, בהעדר טיפול ייעודי לעברייני מין, מונעת ממנו לצאת לחופשות אך ישנם גורמים נוספים שמונעים זאת ומסוכנותו לא הוערכה ע"י מב"ן רק בשל אי השתתפותו בטיפול הייעודי המבוקש (ראה סיפא חוו"ד מב"ן מיום 6/1/15). חרף האמור, יבחנו מב"ן וגורמי הטיפול את שילובו של העותר בהליך טיפולי שמתאים לנתוניו על מנת שניתן יהיה להפחית את מסוכנותו.

6.עיון במיידעים החסויים שהוצגו בפני על התנהגות העותר, לרבות בזמן האחרון יחסית, (ראה מיידעים 987 ו – 944 וסיכום האירוע 118) מלמדים על התנהגות שלילית ואלימה של העותר המצדיקה את הגדרתו כטעון הגנה, כפי שהוכחה גם במיידעים קודמים.

7.התנהגות שלילית זו של העותר, כשהיא מצטרפת למסוכנותו המינית הגבוהה, לאחר שחזר לא לקחת אחריות על התנהגותו המינית ואינו מוכיח שהוא מעוניין ומסוגל לעמוד בגבולות, מצדיקים את אי הוצאתו לחופשות.