עשת ואח' נ' חסקי ואח'

פסק דין

בפניי תביעה ותביעה שכנגד.

התובע הינו גנן והתקשר עם הנתבע לצורך ביצוע עבודת גננות.

התביעה על סך 32,700 ₪ (גבול סמכותו העניינית של בימ"ש לתביעות קטנות), מבוססת לטענתו של התובע על ביצוע מרבית עבודת הגננות שהתבקש עבור הנתבע, כאשר לטענתו לא שילם הנתבע את שכרו.

הנתבע מצידו טוען, כי התובע לא ביצע את היקף עבודת הגננות אותו הוא טוען וכי עבודתו היתה רשלנית ופגומה והסבה לנתבע נזקים, אותם הוא תובע בתביעה שכנגד.

התביעה שכנגד אף היא על סכום של 30,000 ₪ והיא כוללת את השבת הסכום ששולם לנתבע בסך של 10,000 ₪, פיצוי בגין שתילים שנהרסו – 15,000 ₪ ועוגמת נפש – 5,000 ₪.

מאחר ותביעה שכנגד זו הוגשה רק לאחר הדיון הראשון שהתנהל בבימ"ש זה ולא היתה כלל בידיעת התובע, אפשרתי לתובע להגיש כתב הגנה שכנגד ולצרף לכתב ההגנה שכנגד תעודות המלצה, על פי בקשתו, והכל מכוח החלטתי מיום 23.4.13.

משהגיע תיק זה בפניי עם כל המסמכים, אני עובר לכתיבת פסה"ד.

בישיבה מיום 30.1.13 העיד התובע לגבי תביעתו וציין: "עשיתי 90% מהעבודה. אין לי איך להוכיח שעשיתי 90% מהעבודה, זה על פי המילה שלי. אין לי ראיות. את החומר הנתבע קנה".

ועוד הוסיף התובע וציין, כי על פי יומן עבודה שהציג לביהמ"ש, הכולל תאריכים של ביצוע העבודות, היה סה"כ 22 ימי עבודה אצל הנתבע.

הנתבע הסביר כי לא יכול היה להביא צילומים של העבודה שלו, כי מדובר בשטח פרטי והוא לא יכול להיכנס אליו, ואולם הביא לעדות עד שעבד איתו במקום.

עוד הסביר וטען התובע, כי מי שעיכב אותו בעבודתו היתה אשתו של הנתבע, וכך העיד בישיבת ביהמ"ש: "היתה תוכנית שתילה של הצמחים על פי תוכנית שניתנה לי ועל סמך זה ניתנה הצעת המחיר. הגברת אמרה (הכוונה לאשתו של הנתבע, שגם הופיעה אתו לדיונים, הערה שלי – השופט ע. נווה) שלא מתאים לה הצמחים והלכה למשתלה והביאה שתילים חדשים. חיכינו עד שבעל המשתלה יבוא וישים את הצמחים במקום". ועוד הוסיף: "בגלל העיכוב הזה לא הסכמתי יותר לעבוד ובגלל זה הפסקתי אחרי 22 יום".

הפועל מטעם התובע, מר איהאד, לא זכר בכמה ימי עבודה היה מדובר ואולם, זכר כי שתלו הרבה עצים .לא ידע כמה.

על פי עדותו: "לא היתה תוכנית. היו מחליפים. לא לפי התוכנית. היו מעבירים ממקום למקום. גב' חסקי היתה אומרת לנו לאן להעביר. רק אני והתובע היינו ושתלנו. לא היו עוד פועלים. עבדנו שם בערך 20,30 יום אולי. התובע היה מרוצה מהעבודה".

גם העד וגם התובע התייחסו להתקנת צנרת וטפטפות במסגרת העבודה אצל הנתבע.

הנתבע מצידו הכחיש מכל מקום כי התובע השלים 90% מהעבודה וגם הכחיש את עדויות התובע ועדו, כי מדובר היה בכמות כזו של ימי עבודה. על פי גירסתו, מדובר בסה"כ ב- 20% מהעבודה המתוכננת וכי התאריכים שהוצגו על פי יומן העבודה הם שקריים. בפועל עבד התובע בין 6 ל- 7 ימים.

הוא סיפק את החומר והתובע היה עובד ולעיתים היה מגיע לבד, לעיתים רחוקות עם עוד בחור.

בעדותו בביהמ"ש ציין: "מציג חוות דעת של שי ישראלי (גנן אחר אליו פנה, הערה שלי – השופט ע. נווה) שבעל המשתלה שידך בינינו. הוא יכול להעיד על מצב הגינה. יש לי נזק בעשרות אלפי שקלים". ועוד ציין: "כבר מהעץ הראשון הסברנו לו שהוא לא עושה נכון ובעל המשתלה בא להסביר לו איך לעשות. הוא צעק על אשתי למה היא קראה לו".

לאור הטענות של הצדדים הוריתי על דיון נוסף ובמהלכו אפשרתי לנתבע לזמן לעדות את מר ישראלי, אשר חוות דעתו הוצגה לראשונה בישיבת ביהמ"ש מיום 30.1.13 וכן את בעל המשתלה, מר אנואר. אלה אכן התייצבו והעידו בישיבת ביהמ"ש מיום 23.4.13.

על פי עדותו של מר ישראלי, שהינו כאמור הגנן אליו פנה הנתבע/התובע שכנגד, לאחר כישלון היחסים בינו לבין הגנן/התובע, ואני מצטט: "נכנסתי לתמונה לאחר שהתובע והנתבע לא הצליחו ליישר ביניהם את ההדורים. נכנסתי למצב קיים. אני עובד הרבה שנים בגינון ויכול ישר לזהות עבודה טובה או עבודה לא טובה. במקרה של חסקי (הוא התובע/הנתבע שכנגד – הערה שלי, השופט ע. נווה) הגינה מאוד גדולה, סוג האדמה מסובך וצריך להיות מאוד מקצועי כדי להשתלט על כזו עבודה. אם יש בגינה שתילה שנעשתה לפני שנה וחצי ורואים חלק מהצמחים שמתו או שהצמחים נתקעים זה מראה שמשהו לא בסדר. סוג האדמה מאוד כבדה. אם לא יודעים לטפל בגינה עם סוג כזה של אדמה זה נזקים שאי אפשר לתקן אותם. אני טוען שהעבודה שנעשתה בגינה היתה לא מקצועית".