עשר שנות מאסר בגין מעשי שוד של בתי עסק ברחבי הארץ

הנאשם הודה בעובדות כתב אישום מתוקן האוחז 21 אישומים והורשע על פי הודאתו בחמש עבירות של שוד בצוותא, לפי סעיף 402 (ב) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: " החוק"), 14 עבירות שוד לפי סעיף 402 (ב) לחוק, עבירה של ניסיון שוד, לפי סעיף 403 רישא לחוק, 16 עבירות של החזקת סכין למטרה לא כשרה, לפי סעיף 186 א לחוק, עבירה של דרישת נכס באיומים, לפי סעיף 404 סיפא לחוק, עבירה של גניבה לפי סעיף 383(א)(1) לחוק ועבירה של תקיפה לפי סעיף 381 (א)(1) לחוק.

העבירות בוצעו בפרק זמן של כ-10 חודשים בין התאריכים 17.4.09 ועד 27.02.10, הנאשם לבדו או בצוותא עם אחר, שדד חנויות, בתי דואר, תחנות דלק אליהם הגיע הנאשם כשהוא מצויד לרוב  בסכין או בכלי חד אותו כיוון אל עבר המתלוננים ושדד כסף וחפיסות רבות של סיגריות.

הודאתו של הנאשם ניתנה לאחר שהצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו תוקן כתב האישום ורוכך מעט.  על פי הסדר הטיעון עותרת המאשימה להטיל על הנאשם עונש מאסר של 12 שנים, ורכיבים נוספים של פיצוי מלא למתלוננים, קנס ומאסר על תנאי ואילו הנאשם עותר להסתפק בעונש של 7 שנות מאסר בנוסף לרכיבים הנוספים המוסכמים.

הנאשם בן 22, לאור גילו והעתירה העונשית למאסר הוא הופנה לשרות המבחן.

מתסקיר שרות המבחן עולה כי החל לנהל אורח חיים עברייני בהעדר דמות מפקחת ומציבה גבולות להתנהגותו. הנאשם עשה מאמצים להציג בפני שרות המבחן תדמית של אדם נורמטיבי ושומר חוק שעומד בפער עצום לחומרת והיקף העבירות  בהן הורשע.

שרות המבחן התרשם כי תפישתו העצמית מעוותת ומצביעה על קושי לבחון באופן ביקורתי ומעמיק את התנהגותו ואת ביצוע העבירות וההשלכות של התנהגותו על האחר.

באשר לעבירות בהן הורשע, הוא הודה בביצוען אך התקשה לקחת אחריות מלאה עליהן ולדבריו הן בוצעו על רקע קשיים כלכליים בהם היה נתון.

ב"כ המאשימה עותרת להשית על הנאשם עונש ברף הגבוה של הסדר הטיעון וזאת בהתייחס לסוג העבירות אותן עבר הנאשם, עבירות עמן החמיר המחוקק וקצב לצידן עונשי מאסר חמורים ואף בתי המשפט מחמירים עם מבצעי עבירות שוד.

לעמדת המאשימה יש לייחס חומרה מיוחדת לעובדה כי חמש מתוך עבירות השוד שבוצעו על ידי הנאשם, בוצעו בצוותא, כשאליהן נלווית לרוב עבירה של החזקת סכין.

המעשים נעשו במקומות ציבוריים בהם בדרך כלל מצויים מצלמות אבטחה ולחצני מצוקה, עוברי אורח יכולים לחלוף ולהיכנס לזירת האירוע.המעשים בוצעו לאור יום וכל אלה לא היה בהם כדי למנוע את הנאשם מלבצע את מעשיו.

ריבוי העבירות ודרך ביצוען מעיד על אופיו האלים, על מסוכנותו של הנאשם ועל תעוזתו.

זאת ועוד, במקרים מסוימים חזר הנאשם פעמיים לאותה זירת אירוע, כך הדבר באישומים 2 ו-8 בהם נשדד סניף דואר ברמת גן ובאישומים 5 ו-18 שגם בהם נשדד סניף דואר אחר אף הוא ברמת גן.  המעשים בוצעו לאחר תכנון מוקדם ולאחר הצטיידות מבעוד מועד בסכין ובלבוש שיקשה על הזיהוי וגם בכך יש לראות  נסיבה מחמירה .

כימות העבירות מלמד כי נשדדו 34,000 ש"ח, אלפי חפיסות סיגריות (למעלה מ-1,700 ובערך כולל של למעלה מ-10,000 ש"ח) ושישה מכשירי טלפון נייד.

לצד הקולא מציינת ב"כ המאשימה את הודאתו של הנאשם שייתרה את העדת העדים (90!) גילו הצעיר והעדר עבר פלילי.

ב"כ הנאשם ביקש לאמץ את הסדר הטיעון ברף הנמוך של הסדר הטיעון.

הסנגור מבקש להתחשב לקולא בגילו של הנאשם שהוא בן 21 וזו הרשעתו הראשונה, הודאתו בכתב האישום המתוקן מיד בפתיחת משפטו והחיסכון מזמנו של בית המשפט וגם מזמנם של העדים שלא היו צריכים להתייצב למתן עדות. על אף ריבוי מעשי השוד לא נקט הנאשם באלימות כנגד המתלוננים. הנאשם הביע חרטה בעצם הודאתו ונכונותו לפצות את המתלוננים, ונטל אחריות  על מעשיו גם בפני שרות המבחן וגם בפני בית המשפט.

הצדדים הציגו פסיקה התומכת בענישה הנטענת על ידם ומטבע הדברים הציג כל צד פסיקה התומכת בעמדתו.

הנאשם צעיר בן 21, ביצע את מעשי השוד המיוחסים לו במהלך 10 חודשים. הוא נהג להגיע לחנויות, קיוסקים, תחנות דלק כשכובע, שנועד להקשות על זיהויו, לראשו וכשהוא מצויד בתיק לאיסוף השלל ולבצע שודים. במרבית המקרים נטל את כספי הקורבן וחפיסות סיגריות.

את השודים  ביצע לעיתים בעצמו ולעיתים עם אחר תוך שימוש בסכין כאמצעי מאיים.