עש"א 7717-12-16 אבוטבול נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ

ביום 15.12.16 הוגשה הבקשה המקורית במסגרתה התבקש בית המשפט לגרוע שלושה שיקים אשר סורבו בחשבון המערערת.

ביום 12.12.16 נעתרתי לבקשה למתן צו מניעה זמני וביום 27.2.17 התקיים הדיון בערעור.

בסמוך למועד הדיון ביום 21.2.17 הוגשה בקשה זו לתיקון הערעור, במסגרתה מתבקש בית המשפט להוסיף לבקשה לגריעת השיקים, 14 שיקים נוספים (שישה שיקים אשר נכללו בעשרת השיקים שהובילו להודעת הגבלה ושמונה שיקים אשר סורבו לאחר ההודעה על ההגבלה).

תקנה 14 לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין) תשמ"ב - 1981 קובעת כי בדיון בבקשה בית המשפט לא ייזקק לנימוק או לראיה שלא הוזכרו בבקשה, בתשובת המשיב או בכתב התשובה, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, או אם הועלו הנימוק או הראיה לראשונה בכתב התשובה.

תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 קובעת כי בית המשפט יאריך מועד שנקבע בדין מטעמים מיוחדים שיירשמו.

המבקשת טוענת כי בעת הגשת הערעור, לא היו ברשותה כל דפי החשבון ולכן עתרה למחיקת שלושה שיקים בלבד. לטענתה, לאחר קבלת דפי החשבון התבררה קיומה של עילה לגריעת 14 שיקים נוספים כמפורט בבקשת התיקון.

עיינתי בבקשה בתשובה ובתגובה, ואינני מוצאת הצדקה להיעתר לבקשת התיקון, ביחס לשישה השיקים הכלולים בהודעת ההגבלה אשר האחרון בהם סורב ביום 26.7.2016.

המערערת לא פרטה בתצהירה מה הסיבה בגינה לא היו ברשותה דפי החשבון הרלוונטיים, האם נעשו על ידה ניסיונות כלשהם לקבל את דפי החשבון.

הבקשה אינה מציגה נימוקים המבססים טעמים מיוחדים לסיבת העיכוב ומיוחד נוכח משך האיחור והגשת הבקשה למעלה מחודשיים לאחר הגשת הערעור ובסמוך למועד הדיון (ר'ע" 69-69 פלד נתן נ' בנק המזרחי טפחות סניף רעננה (פורסם בנבו, 10.5.2010); עש"א (י-ם) יחזקאל השלי לוי נגד בנק מזרחי טפחות (פורסם בנבו 4.2.2015).