שלג נ' מדינת ישראל

1.המערער מתגורר ביישוב עלמה שבגליל. הוריו המנוחים היו בעלי הזכויות במשק 41 שביישוב. מעת שנפטר אביו ניהל המערער את המשק, ובכלל זה את לול התרנגולות שבו. בין המערער לאחיו התנהלו הליכים משפטיים סביב מכסת הביצים של המשק, שהסתיימו בפסק דין בו נקבע כי המערער מחזיק במשק, והוא בעל הזכויות באמצעי הייצור החקלאיים ובכללם הלול ומכסת הביצים והפטם (עמ"ש (מחוזי נצרת) 21685-06-11 – פסק דין זה יכונה להלן פסק הדין). צדדים להליכים אלה היו גם רשות מקרקעי ישראל, מושב עלמה והמועצה לענף הלול. לאחר פסק הדין פעל המערער ליישמו, ובכלל זה לרישום אמצעי הייצור שבמשק על שמו בספרי האגודה (המושב).

2.בשנת 2023 שלל המשיב את זכויותיו של המערער לסובסידיה בגין מכסת הביצים, סובסידיה הניתנת לחקלאים על פי חוק הגליל, התשמ"ח-1988 (להלן חוק הגליל או החוק). לטענת המערער, הוא לא קיבל על כך הודעה כדין. בחודש יולי 2024 הוא פנה למשיב וביקש לדעת מדוע נשללו ממנו כספי הסובסידיה. ביום 13.8.2024 הוא קיבל לראשונה, כך המערער, מכתב מאת המשיב, שבו הוסבר לו כי הסובסידיה נשללה משום שהמערער אינו רשום כבעלים של המשק.

3.על החלטה זו הגיש המערער ערעור, על פי זכות הערעור הניתנת לו בחוק הגליל. הוא טוען כי הוא מחזיק בלול ובעל הזכויות באמצעי הייצור שבמשק, ובכך הוא מקיים אחר התנאים לקבלת הסובסידיה על פי חוק הגליל. הוא נסמך בטענה זו על פסק הדין הנ"ל, שהכיר בזכויותיו אלה.

4.ביקשתי את תשובת המשיב, וזה ביקש לסלק את הערעור על הסף, משום הגשתו באיחור. בתשובה לבקשה לסילוק על הסף הסביר המערער מדוע ערעורו הוגש במועד, ולחילופין ביקש להאריך את המועד להגשת הערעור במועד שהוגש. נוכח ההסבר שניתן הצעתי למשיב כי ישקול בחיוב הסכמה להארכת המועד, ובמענה לפנייתי הותיר המשיב את השאלה לשיקול דעתי. בנסיבות אלה, ומתוך הנחה לחומרה כי הערעור לא הוגש במועד שהמשיב סבור כי היה צריך שיוגש, מצאתי להאריך את המועד להגשת הערעור.

5.בכל הנוגע לערעור גופו טוען המשיב, כי על פי חוק הגליל – סובסידיה ניתנת למי שרשום כבעל משק, משמע נחלה, והמערער איננו כזה. הוא טוען כי פסק הדין בעמ"ש הנ"ל אינו עשוי לסייע, שכן גם אם בית המשפט שם קבע כי יש לרשום את מכסת הביצים על שם המערער, אין הדבר אומר כי המערער עומד בתנאי של בעלות במשק, תנאי שנקבע בחוק הגליל. התשלומים הניתנים על פי חוק הגליל לא ניתנים לכלל בעלי המכסות, כי אם מהווים תנאי אחד מתוך התנאים המזכים בתשלום הסובסידיה.

דיון והכרעה

6.בשנת 2017 תוקן חוק הגליל (תיקון מס' 12). דברי ההסבר לתיקון מציינים את מטרת החוק, והיא "פיתוח הגליל, בין היתר באמצעות הקצאת תקציבים לשם פיתוחו בתחומים שונים, ובכלל זה ההתיישבות, החינוך, הבריאות והתעשייה". במסגרת התיקון הוחלף סעיף 2 לחוק, על מנת להקנות "עדיפות למשק הלול והפטם ביישובי מרום הגליל, אשר מתבטאת, בין היתר במתן סובסידיה בייצור לבעלי מכסה בענף הלול..., כדי לעודד ולחזק את החקלאים ובני משפחותיהם באזור קו העימות ולסייע בצמצום פערים בין הפריפריה למרכז הארץ." (הצעות חוק הכנסת – 681, 24.1.2017).

7.זה הוא הרקע לתיקון החוק. עתה לחוק גופו (לאחר תיקונו), וסעיף 1 שבו מגדיר כך:

בעל מכסה – (1) בעל מכסת הטלה;

"בעל מכסת הטלה" – בעל מכסה אישית לייצור ביצי מאכל לשיווק לפי חוק המועצה לענף הלול.

סעיף 2 לחוק קובע, בחלקים הרלוונטיים לנו, כלהלן:

(א)הממשלה תשקוד על פיתוח הגליל ויישובו ובמסגרת תקציבי הפיתוח העומדים לרשותה, היא תקצה משאבים לפיתוחו.

(ב)לגליל תינתן עדיפות בפעולות משרדי הממשלה, לרבות בפיתוח ההתיישבות, החקלאות, החינוך, הבריאות, התיירות, התעשייה, התחבורה, התקשורת, הקליטה והעלייה.

(ג)לבעל מכסה במרום הגליל תינתן סובסידיה בעבור ייצור ביצים או פטימים, לפי העניין...

ד)...