טברדובלב נ' יצחק לוי ואח'

1.המבקש, החייב בתיק הוצל"פ 516051-09-16 של לשכת ההוצל"פ בראשל"צ, מבקש רשות ערעור על החלטתו מיום 7.11.16 של כב' רשם ההוצל"פ מר איתי פליקר.

בהמשך ניתנו ע"י הרשם עוד שתי החלטות האחת מיום 14.11.16 והשניה מיום 16.11.16 בהן דחה את בקשתו של המבקש לעיון חוזר בהחלטה נשוא הערעור.

2.סלע המחלוקת בתיק הינו פסק דינו של בית משפט השלום בת"א מיום 14.3.16 שקבע כי על המבקש לפנות את הדירה המושכרת ולמסור את החזקה בה למשיבים נקיה מכל אדם וחפץ וזאת עד ולא יאוחר מיום 31.8.16 שעה 16:00.

מועד הפינוי נקבע לאחר שהסמיכו הצדדים את בית המשפט לקבוע את המועד.

עוד נקבע בפסק הדין כי ככל שלא יפנה המבקש את הדירה במועד יהיה עליו לשלם למשיבים הוצאות בסך 2,500 ₪.

3.תיק ההוצל"פ נפתח לגביית הסכום של 2,500 ₪ בצרוף אגרה. המבקש הגיש בקשה לסגירת תיק ההוצל"פ וטען כי אינו חייב בתשלום שכן מילא אחר פסק הדין באופן שהיה נכון להשיב את החזקה בדירה למשיבים, והמשיבים הם אלו שטרפדו את המסירה.

לאחר שניתנה החלטת הרשם הנכבד, פרע המבקש את החוב בתיק ההוצל"פ והתיק נסגר.

4.בנסיבות האמורות סברתי כי ראוי יהיה כי יחזור בו המבקש מהערעור ואולם המבקש הודיע כי הוא עומד על שמיעת הערעור ולאחר שיתקבל הערעור ידרוש את השבת הסכום ששילם וכן יתבע את כל ההוצאות שגרמו לו המשיבים.

על מנת לנסות פעם נוספת אפשרות של הסדר, קבעתי, לפנים משורת הדין, את התיק לדיון להיום ולדיון התייצב המבקש יחד עם מתורגמן מוסמך.

שבתי והצעתי למבקש לחזור בו מהערעור על מנת שידחה ללא הוצאות ואולם, המבקש טען כי איננו מוכן לוותר על הערעור.

5.אין בבקשה למתן רשות ערעור כל ממש וטוב היה עושה המבקש לו לא הגישה מלכתחילה או לחלופין מקבל את המלצת בית המשפט לחזור בו מהערעור שכן החלטתו של הרשם הנכבד ראויה ונכונה ותואמת את הוראות פסק הדין שהוגש לביצוע.

עוד אציין כי אין כל הגיון בטענותיו של המבקש, כפי שטען בבקשה וכפי שטען בדיון.